(פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת הלית סילש): עניין התביעה בדרישת התובע כי הנתבעת תוסיף ותשלם לידיו את התמורה עבור הזמנת שירותי בניית אתר אינטרנט ותפעולו. התובע טען כי בין הצדדים נחתם הסכם להקמת אתר וכן לתפעולו במשך 3 שנים. לדבריו, הנתבעת שילמה סכום על החשבון, אך סירבה להוסיף ולשלם את יתרת התמורה. הנתבעת טענה כי לדרישתה מהתובע כי אחסנת האתר לא תיעשה בשרתי חברת 012, הודיע לה התובע כי תידרש לשלם סכומים הגבוהים מאלו הנקובים בהסכם ובהעדר הסכמה בין הצדדים לא הושלמה בניית האתר ולא ניתנו שירותיו של התובע. נפסק - דין התביעה להידחות. השאלה המהותית היא המשמעות שיש לייחס לדרישת הנתבעת להעברת אחסנת האתר מ- 012, בו עשה התובע שימוש, לשרת חלופי. בין הצדדים ניטשה מחלוקת ביחס לאופן פרשנות ההסכם. התובע טען כי הוראות ההסכם תומכות בטענתו כי התמחור שהוצג לנתבעת התבסס על כך שהשרת יהא השרת בו עושה התובע שימוש ושעה שפנתה הנתבעת בבקשה לשינוי הסכמה זו, היה עליה לשאת בעלות הנוספת הכרוכה בכך. הנתבעת טענה כי הוראות ההסכם מלמדות כי לא הייתה כל הסכמה באשר למיקום השרת או לכך ששינוי מיקום זה כרוך בתוספת תשלום. האמור בהסכם אינו תומך בטענות התובע ודי בכך להביא לדחיית התביעה. ההסכם עצמו עושה אבחנה בין רכיבי התמורה והצדדים מצאו לנכון להשמיט את סוגיית העלות בגין אחסון האתר. הסעיף הפרטני העוסק בשירותי האחסון אינו כולל חובה של הלקוח לעשות שימוש באתר המשמש את התובע. אין בהוראות החוזיות, כפשוטן, כל תנייה או הוראה האוסרת או מתנה על העברת אתר האחסון, או כזו ממנה יכול היה לקוח סביר להסיק כי הסכמה כזו מותנה בתשלום זה או אחר, לא כל שכן שיעורו.

גם עיון במסמכים חיצוניים, כגון הצעת המחיר, יש בו כדי לתמוך במסקנה כי דין התביעה להידחות. גם בהצעת המחיר אין כל אזכור לשינוי מחיר, התאמת מחיר, או התנייה לעניין שיעור התשלום המתייחסת למיקום השרת. מהעדויות והראיות ניתן להסיק כי אכן נאמר לתובע כי הנתבעת יכול ותהא מעוניינת להעביר את אחסון האתר למקום חלופי. עם זאת, גם הנתבעת לא מצאה לנכון לעגן הסכמה זו במפורש במסגרת ההסכם בין הצדדים. לא ברור מדוע עלות הקמת האתר צריך שתשתנה עקב שינוי מיקום האחסון באופן כה מהותי (מ-1,000 ל-2,980 דולר). לא הוצגו נתונים מספריים עובדתיים כלשהם בעניין זה והדבר פועל לחובת התובע. התובע לא היה רשאי להתנות את העברת מקום אחסון האתר מהשרת של בית עסקו לשרת חלופי בתשלום כלשהו, לא כל שכן תוספת תשלום עבור הקמת האתר. מאידך, הייתה הנתבעת רשאית, בכל עת, לבקשת העברת אחסון האתר לכל אתר חלופי בו חפצה. התובע ביצע עבודה חלקית של הקמת האתר והנתבעת שילמה לתובע חלק מן התמורה בגין הקמת האתר. ככל והיה מציג התובע ראיות באשר לשווי העבודה שביצע בפועל, יכול להיה מקום להורות על ביצועו של תשלום נוסף זה או אחר. עם זאת, משלא הוכח היקף העבודה שבוצעה בפועל להקמת האתר, אין מקום לפסיקת סכום נוסף כלשהו. אין התובע יכול לאחוז באתר ולהתנות את השלמתו בקבלת תשלום גבוה מזה שהוסכם, ולצפות מאידך כי הנתבעת תמשיך בהתקשרותה עמו, תוך עמידה במלוא חיוביה (כגון התשלום עבור שירותי התמיכה). הואיל ומערכת היחסים בין הצדדים הגיעה למבוי סתום בכל הנוגע להתקשרותם, והנתבעת לא עשתה שימוש בשירותיו של התובע, מכאן לראותה כמי שנהנתה, מעשית, משירותי התחזוקה.