(החלטה, שלום ת"א, השופטת לימור מרגולין-יחידי): מחשביו של המשיב נתפסו מכוח צו חיפוש, בעקבות חשד כי ביצע עבירות שעניינן בחדירה לא חוקית לכאורה למערכת "נט המשפט". המשטרה מחזיקה בשני דיסקים קשיחים, המכילים עשרות אלפי קבצים, מהם בדקה מאות קבצים בלבד. המחשבים משמשים את המשיב גם לצורך פעילותו היומיומית. המשטרה עתרה להארכת תוקף החזקת הדיסקים והמשיב עתר להשיב לו את הדיסקים ולקבל עותק מחומר המחשב שנתפס. נפסק - לעניין חוקיות צווי החיפוש והליכי החיפוש והתפיסה, הדיון בטענות אלו מחייב בירור ראייתי ואין מקומן במסגרת בקשה להחזרת תפוס. לעניין הדרישה לקבל העתק של חומר המחשב שנתפס ואופן היישום של הוראה זו, קובע סעיף 32א לפקודת סדר הדין הפלילי הסדר ייחודי, שתכליתו לאזן בין צרכי החקירה לבין זכויות הפרט, מתוך הכרה שהמחשב מכיל חומרים פרטיים רבים בקשר לחיי היום יום של אדם ודרוש לו לניהול שגרת חייו. המחלוקת בין הצדדים נוגעת ללוחות הזמנים למסירת העתק חומר המחשב, לאופן ביצוע המיון של המסמכים והגורם שיעשה זאת. המשטרה הציעה כי המשיב ימסור לה רשימת מסמכים הדרושים לו, או לחילופין יערוך בעצמו את המיון במשרדי המשטרה. המשיב טוען כי זכות המשטרה שלא למסור לו העתק רק של חומרים חשודים וכי עליה מוטלת מלאכת המיון. הצדק עם המשיב. על הגורם המחפש והתופס לבצע את מלאכת המיון שבין מסמכים חשודים למסמכים פרטיים ולמסור למשיב תוך זמן סביר את המסמכים שאינם חשודים. אין הצדקה לדרוש מן המשיב לבצע פעולות מיון בחומרי המחשב. סבירות הזמן נקבעת לפי אופי המסמכים, כמות המסמכים ומורכבות פעולת המיון. פעולת מיון המסמכים אמורה להיות פשוטה מאוד, שכן המסמכים החשודים הם מסמכים משפטיים שמקורם במערכת "נט המשפט", הם נוגעים לצדדים שלישיים ולהליכים משפטיים של אותם צדדים. יש להניח כי ביחס למרבית הקבצים די בכניסה לקובץ כדי לזהות אם מדובר במסמך פרטי או מסמך חשוד ולא נדרשות פעולות חקירה מורכבות לשם המיון.