ת"א 1269-07-10 ניגא בע"מ ואח' נ' קירו סקאי בע"מ ואח'

(פסק-דין, מחוזי חיפה, השופט ד"ר עדי זרנקין): תביעה בעילות שונות מתחום הקניין הרוחני, לצו מניעה קבוע ולסעד כספי בסך מיליון ש"ח. התובעות והנתבעת עוסקות, בין היתר, בתחום המוצרים, הכלים והציוד למטבח המקצועי והמוסדי. הנתבע 2 הועסק בעבר על-ידי התובעת 2 ולאחר מכן הועסק על-ידי הנתבעת. הנתבע 3 הועסק בעבר על-ידי התובעת 1 ולאחר מכן הועסק על-ידי הנתבעת. התובעות טענו, בין היתר, כי הנתבע 2, בהיותו עובד התובעת 2, גזל מהן סודות מסחריים, כאשר שלח בדוא"ל חומר מקצועי סודי לנתבע 3, שעבד באותה עת אצל הנתבעת. כן נטען כי הנתבע 3 העביר את החומר הסודי לגורמים נוספים. נפסק - תביעת התובעות נגד הנתבעים 2-3, בגין גזל סוד מסחרי בהיותם עובדים לשעבר, נמצאת בסמכותו הייחודית של ביה"ד האזורי לעבודה. פסה"ד יעסוק בתביעה נגד הנתבעת בלבד. דין התביעה להידחות על כלל חלקיה. לשם הוכחת טענתן, הציגו התובעות חוברת בה רוכזו תדפיסים שהופקו מתכתובת הדוא"ל של הנתבע 2, להם צורפו תדפיסים של הקבצים שנמחקו מתיבת הדוא"ל של הנתבע 2 אצל התובעת. התובעות טענו כי הודעות הדוא"ל שוחזרו על-ידי עובדי התובעת 2. בחוברת הנ"ל נמצאו הודעות דוא"ל שנשלחו, לפי הטענה, מהנתבע 2 לעובדי הנתבעת ומעובדי הנתבעת אל הנתבע 2. אין לייחס משקל ראייתי של ממש לחוברת זו. בבחינת קבילותה של החוברת יש להידרש לכלל הראיה הטובה ביותר, הקובע כי משמבקשים להוכיח את אמיתות תוכנו של מסמך, אין לעשות כן אלא על-ידי הצגת המסמך המקורי. במקרה דנן, התובעות הגישו חוברת המכילה העתק שחזורים של הודעות דוא"ל שנמחקו והעתק שחזורי קבצים שנמחקו, לא באמצעות הנתבע 2, אלא באמצעות מנהל התובעת 2, שטען כי נכח בעת פתיחת ושחזור הודעות הדוא"ל והקבצים. עד זה לא ידע לומר כיצד שוחזרו הודעות הדוא"ל שנמחקו, מניין שוחזרו ההודעות והקבצים (האם ממחשב הנתבע 2 אצל התובעת 2 או שמא משרתי התובעת 2, או אולי התובעות חדרו לתיבת הדוא"ל הפרטית של הנתבע 2).

לא נתברר מי מעובדי התובעות שיחזר את הודעות הדוא"ל והקבצים שנמחקו. התובעות בחרו בלשון עמומה בעניין זה. שאלה נוספת לה לא ניתן מענה היא הכיצד שוחזרו הודעות הדוא"ל והקבצים שנמחקו ונמצאו סתירות בטענות התובעות. שאלה נוספת שנותרה ללא מענה היא ביחס לרמת הדיוק של הודעות הדוא"ל שנמחקו ושוחזרו והאם ניתן לשנות או להוסיף תוכן למלל ההודעות ולקבצים לאחר השחזור. שאלה נוספת היא האם בכלל נשלחו / נתקבלו כל הודעות הדוא"ל והקבצים שציינו התובעות. לא ניתן לדעת האם התדפיסים של הודעות הדוא"ל ושל הקבצים אכן נשלחו בדוא"ל על-ידי הנתבע 2 ושוחזרו על-ידי התובעות, או שמא התובעות הציגו קבצים קיימים מהשרת שלהן. על שאלות ותהיות אלו יש להוסיף את גרסתן המעורפלת של התובעות באשר למה שנעשה עם התכתובות לאחר שנתגלו. ברור כי החוברת לא הוגשה על-ידי התובעות באמצעות מי שכתב את הודעות הדוא"ל, באמצעות מי ששלח את הקבצים, או באמצעות עד אחר שיכול להעיד על האותנטיות של התכתובות ונסיבות עריכתן / שחזורן. אף אם אין לומר כי החוברת פסולה כראייה, הרי שמשקלה הינו מועט מאוד. מעבר לנדרש, יש ממש בטענות הנתבע 2 לפיה פעולת שחזור ההודעות שנמחקו, הן מתיבת הדוא"ל הפרטית שלו והן מתיבת הדוא"ל האישי שלו, נעשתה תוך פגיעה בפרטיותו, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. על-אף שהתובעות טענו ל"גזל שיטתי ומתמשך של סודות מסחריים ופגיעה בקניין רוחני, לרבות שרטוטים, תכניות ומפרטים", בפועל הן העלו טענה אחת בלבד, והיא שהנתבעת גזלה סוד מסחרי שלהן, בכך שהנתבע 2 העביר שרטוטים מפרויקט שביצעה התובעת 1 במלון דן אילת, אל הנתבעת, במסגרת פרויקט שביצעה הנתבעת  במלון דן פנורמה בירושלים. השרטוטים ותוכניות הייצור / העבודה אינם פרי יצירתם של התובעות, אלא של הלקוח. על כן, התובעות אינן זכאיות להגנה של דיני סודות המסחר בכל הנוגע לאלה. מאותם טעמים, יש אף לדחות את טענת התובעות באשר להפרת זכות יוצרים בשרטוטים ובתוכניות, שכן התובעות אינן הבעלים של אלו. בנוסף, לא התקיים אף לא אחד מן היסודות הנדרשים לבסס עילת עשיית עושר ולא במשפט. התביעה בכללותה לא הוכחה ואין מנוס מדחייתה.