ת"א 21508-07-09 יצחק ידגר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת דליה אבי-גיא): תביעה לתשלום סך של $118,147, בגין נזקים שנגרמו לכאורה לתובע בשל חוסר יכולתו לבצע פעולות בניירות ערך באמצעות אתר האינטרנט של הבנק. נפסק - אין מחלוקת כי אתר הבנק היה משובש במועד נשוא התובענה וכי בשל כך לא יכול היה התובע למכור את המניות שברשותו. האם הבנק פטור מלפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התקלה באתר? הבנק בחר שלא לפרט מה הייתה מהות התקלה, כיצד נגרמה ובאילו אמצעים נקט כדי למנוע אותה. ייתכן ומדובר בתקלה שהבנק לא יכול היה לצפותה, או להיערך אליה, אך לשם כך היה עליו לפרט מהי מהות התקלה וכיצד נערך מראש למנוע תקלות בכלל ואת התקלה הספציפית בפרט. הימנעות הבנק מהבאת ראיות בעניין זה, כאשר העובדות הינן בידיעתו הבלעדית, פועלת לחובתו. במקרה דנן מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 41 לפק' הנזיקין, להחלת הכלל של העברת נטל ההוכחה לכתפי הנתבע (התובע לא ידע ולא יכול היה לדעת מה גרם לתקלה; לבנק שליטה מלאה על מערכות המחשוב שלו, שהתקלה בהן גרמה לנזק; והימנעותו של הבנק למסור גרסה עובדתית מפורטת אודות מהות התקלה והפעולות שנקט למניעתה). הבנק כשל מלהוכיח כי לא התרשל בעניין זה. 

אין תחולה לסעיף הפטור במסמך ה"תנאים כלליים לשימוש בשירותי בנקאות בתקשורת". פירוש הגיוני של הסעיף יכול לתת פטור לבנק מקום בו לא היה פגם בהתנהגותו. אכן, ייתכן ויש מקום להעניק לבנק הגנה מפני תקלות שאינו יכול למנוע, אלא שבמקרה זה אין אנו יודעים מה מהות התקלה ומה עשה הבנק כדי למנוע אותה. בנוסף, סעיף הפטור חל מקום שיש שיבושים או תקלות בקווי תקשורת, או תפקוד אלקטרוני או מכני לקוי. הבנק צריך להוכיח כי אכן התקלה היא מסוג כזה שנכללת בסעיף הפטור והוא לא עשה כן. הבנק עצמו אישר כי בטרם הסתיים המסחר בבורסה בארה"ב, תוקנה התקלה, אך הבנק, בניגוד להתחייבויות נציגיו לתובע, לא התקשר להודיע לתובע כי התקלה תוקנה וכי באפשרותו לבצע את פעולות המכירה. משהתחייב והבטיח נציג הבנק כי אם יימצא פתרון הוא יתקשר לתובע, שוב אין לדרוש מהתובע להמשיך ולנסות להעביר הוראות באינטרנט, כאשר הוא יודע שהבנק מודע לתקלה והתחייב להתקשר אליו אם יימצא פתרון. על הנתבע לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתקלה.