(פסק-דין, שלום חיפה, השופטת תמר נאות פרי): עניין התביעה בהסכם לאספקת שירותי פיתוח וכתיבת תוכנה. התובעת הוקמה במטרה לפתח רשת חברתית של סופרים. לצורך פיתוח התוכנה והמסד בבסיס המיזם, התקשרה התובעת עם הנתבעת, העוסקת, בין היתר, בפיתוח ושיווק יישומי תוכנה ואינטרנט. הנתבע 2 שימש כמנהל ובעלי הנתבעת. בין הצדדים נחתמו שני הסכמים ולאור מחלוקת באשר ליישומם, וטענות בדבר הפרתם, הודיעה התובעת לנתבעת על סיום ההתקשרות. התובעת טענה, בין היתר, כי הנתבעת הציגה בפניה מצגי שווא ביחס ליכולותיה לכתוב את התוכנה הנדרשת ולפתח את האפליקציה והמסד הדרוש. נפסק - דין התביעה נגד הנתבעת להתקבל בחלקה הקטן (במובן שעליה להחזיר לתובעת חלק מהסכומים שקיבלה במסגרת ההסכמים). דין התביעה נגד הנתבע 2 להידחות. לא הוכחה הפרה המזכה בקבלת הפיצוי המוסכם (1,000 דולר בגין כל שבוע איחור) ולא הוכח שיעור הפיצוי הנתבע. למרות ההבנות בין הצדדים במעמד חתימת ההסכם השני, התעוררו במהלך העבודה בעיות שהצריכו מחשבה מחודשת לגבי ההיתכנות של הפרויקט. הוכח כי בין הצדדים התקיימו פגישות בהם הסבירו נציגי הנתבעת לתובעת כי יש קושי לבצע את בקשת התובעת וכן כי היו הסכמות כי הקשיים מחייבים בחינה מחודשת של הדרישות. הנתבעת לא הציגה מצג שווא עת הסכימה לקחת על עצמה את המטלה בראשית הדרך (בהסכם הראשון) ורק לאחר האפיון המפורט (בהסכם השני) התברר עד כמה הדברים מורכבים ועד כמה דרישות התובעת בלתי אפשריות.
 
יש לקבל את גרסת הנתבעת כי ההתעמקות בפרטי האפיון בשלב זה, העלאת הדרישות הספציפיות וחידוד היעדים והמאפיינים המבוקשים, הם שגרמו לכך שהמיזם הפך מאפשרי לבלתי אפשרי. ביהמ"ש לא שוכנע כי הייתה זו אשמת הנתבעת ובוודאי שלא הייתה הפרה חוזית מצדה. הוכח כי התקיימה פגישה בין הצדדים בה פורטו המכשולים הקיימים המעיבים על יכולת השלמת הפרויקט כמתוכנן, בה הוסכם על בחינת אפיקים חלופיים והוסכם על ביטול "קנס הפיגורים" השבועי ותמחור מחדש של התמורה. באותו שלב, לאור הקשיים שנוצרו, הסכימו הצדדים לבטל את תניית הפיצוי המוסכם. הן במכתב הביטול והן במכתב נוסף, ויתרה התובעת על זכותה לקבלת הפיצוי המוסכם. חישוב מספר השבועות שהתובעת סבורה שבגינם היא זכאית לפיצוי המוסכם אינו נכון. יש לדחות את מכלול טענות התובעת ביחס לפיצוי המוסכם. התובעת זכאית להשבה חלקית של התמורה ששולמה (שילמה סך מצטבר של 50,552 ש"ח נכון לשנת 2008). אין לתלות את כשלון הפרויקט בלעדית על שכמה של הנתבעת, אך "השורה התחתונה" היא שהנתבעת קיבלה תשלומים רבים ולא "סיפקה את הסחורה". השבת מלוא הסכום אינה הוגנת כיוון שהיא מתעלמת לחלוטין משעות העבודה הרבות שהשקיעה הנתבעת. הנתבעת תשלם לתובעת, על דרך האומדנה, סך של 40,000 ש"ח.