ע"ר 9952-04-12 מדינת ישראל נ' מירון חומש

(פסק-דין, עבודה ארצי, השופטים וירט-ליבנה, רוזנפלד ואיטח): המדינה הגישה ערעור על פסק-דינו של ביה"ד האזורי לעבודה בת"א. הודעת הערעור נשלחה לב"כ המשיב בדוא"ל. ב"כ המשיב אישרה לב"כ המדינה, בהודעת דוא"ל, כי קיבלה את הודעת הערעור. האם המשיב הגיש את ערעורו שכנגד באיחור? נפסק - מנין הימים להגיש ערעור שכנגד הוא 10 ימים מיום ההמצאה של כתב הערעור. רק המצאה לפי תקנות סדר הדין האזרחי מתחילה את מנין הימים שנקצבו לבעל דין לבצע פעולה משפטית, גישה זו כונתה "כלל ההמצאה". במרוצת השנים התפתחה בפסיקה גישה לפיה ניתן, במקרים מיוחדים, למנות את הימים להגשת ערעור מן המועד בו הגיע פסק הדין לידיעת המערער, אף אם הומצא לו במועד מאוחר יותר. גישה זו כונתה "כלל הידיעה". אין טענה כי הודעת הערעור של המדינה "הומצאה" למשיב באופן הקבוע בתקנות. עם זאת, במקרה זה יש להפעיל את "כלל הידיעה", שכן התקיים בו אותו "דבר מה נוסף", המצדיק סטייה מן האיזון שערך המחוקק. אותו דבר מה נוסף הוא האישור בדוא"ל של ב"כ המשיב על קבלת הודעת הערעור והעדר כל טענה לעניין דרך ההמצאה, באופן שיש בו כדי להצדיק הסתמכות של המדינה על ביצוע ההמצאה.