ת"צ 36086-07-11 עו"ד אסף חרסט ואח' נ' ידיעות אינטרנט (שותפות רשומה) ואח'

(פסק-דין, מחוזי מרכז, השופט פרופ' עופר גרוסקופף): 17 בקשות להכרה בתובענה כייצוגית, שאוחדו לתובענה אחת. כל בקשה הוגשה בנפרד, נגד נתבעים שונים, אולם תכני 17 הבקשות זהים והעומדים מאחוריהן הם, הלכה למעשה, אותם מבקשים ואותם ב"כ מייצגים. המשיבים בכל הבקשות הם בעלי אתרי אינטרנט העוסקים בשיווק קופונים, ועוסקים שונים שפרסמו את סחורתם באתרים אלו. נטען כי האתרים ובתי העסק הפרו את הוראות "חוק הספאם", כך שלא כללו את המילה "פרסומת" בכותרת הודעות הדוא"ל ששלחו למנוייהם (כנגד חלק מהמשיבים נטען כי גם לא ציינו את פרטי הקשר עם המפרסם). ביהמ"ש קבע כי יש לסלק על הסף את הבקשה המאוחדת, מסיבות הנוגעות לדרך התנהלות המבקשים. נפסק -
  • קשה לחשוב על מקרה מובהק יותר של ניצול לרעה של מכשיר התובענה הייצוגית מ-17 הבקשות שהגישו המבקשים. הפגמים בהתנהלות המבקשים נוגעים לשתי סוגיות יסוד, שכל אחת מהן די בה להצדיק סילוק על הסף של הבקשה המאוחדת: ראשית, הגשה מבוזרת של בקשות העוסקות באותו עניין, על-ידי קבוצה אחת של מבקשים וב"כ מייצגים; ושנית, אי מסירת הודעה מוקדמת ביחס להפרה שהיא, בעיקרה, צופה פני עתיד.
  • האם יש להוסיף את המונח "פרסומת" בכותרת דוא"ל הנשלח מטעם אתר קופונים? תכלית הוראה זו (סעיף 30א(ה)(1)(א) לחוק התקשורת) הייתה לאפשר סיווג מהיר ופשוט של דברי פרסומת. בדרך זו ביקש המחוקק למזער את הפגיעה הכרוכה במסרים פרסומיים הנשלחים לפי החוק, אולם לנמען אין עניין בהם. העובדה כי דבר פרסומת נשלח כדין, אין בה כדי לאיין את הדרישה לאפיון דבר פרסומת במילה "פרסומת".
  • קשה שלא להסכים לטענת המבקשים כי אתרים המשווקים קופונים נושאים בחובה לציין את המילה "פרסומת" בכותרת ההודעה שהם שולחים ללקוחותיהם. הודעות הנשלחות מטעם אתרים אלו הן ללא ספק "דבר פרסומת". אכן, מסר זה נשלח לבקשת הלקוח, אולם הסכמת הנמען לקבלת דבר פרסומת אינה פוטרת מהחובה לציין בכותרת הדוא"ל את המילה "פרסומת".
  • אין לראות בהוראות הסעיף הסדר קוגנטי, המונע מהנמען מלוותר על סימון "דבר פרסומת" כזה או אחר שישלח אליו בעתיד במילה "פרסומת", ובלבד שוויתור זה יהיה מודע ואקטיבי (למשל, באמצעות הוספת סימון על-ידי הנמען בתיבה מתאימה בעת הגשת הבקשה להצטרף לאתר הקופונים).
  • האם ההפרה עונה להגדרה של "זוטי דברים"? המקרה של משלוח הודעה שהיא בגדר "דבר פרסומת", ללא ציון המילה "פרסומת" בכותרת, משתייך לקבוצת המקרים בהם קיים אינטרס חברתי ברור בבירור המחלוקת, וזאת גם אם נניח כי האדם הסביר לא היה טורח להלין עליו. הטעם לכך הוא שמדובר בהתנהגות המהווה הפרה שיטתית ונמשכת של הוראות חוק התקשורת.