ת"א 9596-07-10 טי. ג'י. אי. השקעות נדל"ן בע"מ נ' יעל פאר ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, שלום חדרה, השופטת הדסה אסיף): התובעת היא בעלת זכות שיווק בלעדית בישראל של פרויקט בטורונטו, קנדה. בין היתר, התובעת שיווקה זכויות בפרויקט גם לנתבעים. התובעת טענה כי הנתבעים הפרו את החוזה עמה וכן כי פרסמו לשון הרע נגדה, בשני מישורים: 1. עצם העובדה כי הגישו נגדה תביעה לביהמ"ש בת"א; 2. פרסום כתב התביעה באתר אינטרנט. הנתבעים טענו כי עצם הגשת תביעה אינו מהווה לשון הרע וכי אין להם כל קשר לאתר האינטרנט בו פורסם לכאורה העמוד הראשון של כתב התביעה. נפסק - נדחתה טענת התובעת בעניין הפרת הסכם השיווק. באשר לטענות במישור לשון הרע, הפסיקה הכירה בקיומה של חובת זהירות גם בעת נקיטת הליכים משפטיים. עם זאת, במקרה זה לא הוכחה כל פעולה רשלנית במעשי הנתבעים בעצם הגשת התביעה בת"א. אשר לפרסום דבר הגשת התביעה, לא הוכח שהנתבעים העבירו את כתב התביעה לאתר האינטרנט או כי היה להם קשר עם פרסום כתב תביעתם באתר. התובעת הסתירה את העובדה כי הגישה תביעת לשון הרע נגד אדם בשם יוסי עזרא, בגין פרסום לשון הרע נגדה באותו אתר בו עסקינן (tgi-investors.com). בתביעה זו טענה התובעת טענות סותרות לתביעה הנוכחית. בעוד כאן נטען כי הנתבעים הם שאחראים לפרסום באתר, בתביעה הנוספת נטען כי עזרא הוא שהקים את האתר וכי הוא שהעלה לאתר ציטוטים מכתבי תביעה שהגישו לקוחות אחרים. תמוה, לאור טענות התובעת בהליך נגד עזרא, כיצד טוענת התובעת כי יש לראות בנתבעים כאחראים לפרסום באותו אתר. התובעת טענה כי ברור שהנתבעים הם שהעבירו את התביעה לפרסום, שכן רק בעלי הדין וב"כ יכולים לעיין בתיק ביהמ"ש. במקרה זה, משלא הוצא צו איסור פרסום על כתב התביעה, לא הייתה מניעה לכך שכל אדם מעוניין יעיין בו. ממילא, עצם פרסום דבר הגשת התביעה בת"א אינו מהווה לשון הרע, שכן הוא נכלל בהגנה שבסעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע. התביעה נדחתה.