(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת נועה גרוסמן): תביעת ספק-לקוח לפיצוי בשל הפרת חוזה, במצורף לתביעת לשון הרע. התובעת 1 עוסקת באירוח שרתי אינטרנט והתובע 2 הוא מנהלה. הנתבעת 1 היא חברת תקשורת, המפעילה "חוות שרתים". הנתבעים 2-3 הם עובדי הנתבעת. התביעה נסבה סביב התקשרות חוזית משנת 2006, בה התחייבה הנתבעת לארח את שרתי התובעת בחוות השרתים. התובעים טענו כי התחייבות זו הופרה באשמת הנתבעים 2-3 וכי בשל הפרה זו נגרמו להם נזקים כבדים. בנוסף, נטען כי הנתבעים 2-3 פגעו בשמם הטוב של התובעים, עת הפיצו שמועות בקרב עובדי הנתבעת כי התובעים הינם "ספאמרים". מנגד, טענו הנתבעים כי "טופס ההזמנה" שנחתם בין הצדדים לא השתכלל לכדי הסכם מחייב וכי הוחלט לא לספק להם את השירות לאור ניסיון העבר השלילי בהתקשרות עמם. נפסק -

• אין הכרח להגיע למסקנה נחרצת בנוגע לתוקפו המשפטי של "טופס ההזמנה", לאור העובדה שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם בכל הנוגע להוכחת הנזקים הנטענים בכתב התביעה. עם זאת, הדין עם הנתבעים בנקודה זו והטופס מהווה הסכם מחייב, לאור התוספת שהוסיף התובע על הטופס בכתב ידו.
• התובעים נמנעו מלהביא ראיות היכולות לתמוך בטענותיהם בנוגע לנזקים שנגרמו להם, בעוד שהיה ביכולתם לעשות כן. ראוי לציין כי הנזקים הנטענים בכתב התביעה, לפיצוי עבור תקופה של שנתיים בהם התובעים לא היו מחוברים לאף חוות שרתים - אינה סבירה כלל. במצב זה היה מצופה מהתובעים כי יפעלו להקטנת נזקיהם על-ידי התקשרות עם ספק אחר שנותן שירותי אירוח דוגמת שירותי הנתבעת.
• סירובה של הנתבעת להתקשר עם התובעים בהסכם לאירוח שרתי התובעים בחוות השרתים, לא נבעה בשל גחמות אישיות של הנתבעים 2-3, אלא בשל שיקולים מקצועיים גרידא.
• התובעים לא הצליחו להוכיח כי הנתבעים 2-3 הפיצו עליהם, בקרב עובדי הנתבעת, כי מדובר ב"ספאמרים". הנתבעים 2-3 ערכו התייעצות מקצועית ובסופה הוחלט שלא להתקשר עם התובעים, על רקע התקשרות קודמת עמם וסירובו של התובע להסכים לתנאים שעניינם במספר השרתים ואמצעי ההגנה הנדרשים.
• התובעים כלל לא הגיעו למצב חיבור שרתיהם לחוות השרתים. גם במקרה בו מדובר בלקוח קיים המחובר לחוות השרתים, נתונה לנתבעת האפשרות לנתקו מהחווה, אם אינו נוקט את אמצעי ההגנה הדרושים, בכדי שלא יהווה סיכון לכלל לקוחות הנתבעת.