(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים נאור, מלצר ועמית): בעתירה זו נתבקשו המשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטלו סעיף 1(2) ופרקים ד ו-ה לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009; וכן מדוע לא יבוטל צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תקופת מבחן), התשע"א-2011 ומדוע לא יוצא צו חדש שיקבע הסדרים מפורטים לקיומו של פיילוט, כמתחייב מסעיף 41(1) לחוק. נפסק - ביחס לנושא הראשון, מקובלת טענת המשיבים כי העתירה היא מוקדמת, לאור הוראות סעיף 41 לחוק הקובע כי תקבע בצו תקופת מבחן של שנתיים, במסגרתה תיבחן שאלת נחיצות קיומו של המאגר הביומטרי ומטרותיו, המידע שיש לשמור במאגר, אופן השימוש בו, פירוט העניינים שיבחנו בתקופת המבחן, המדדים להצלחתו ועוד. בתום תקופת המבחן ממילא יש לבחון את נחיצות קיומו של המאגר. כל טענות העותרים ישמרו. המשיב 2 (שר הפנים) קיבל את ההצעה לבחון מחדש את הצו ובפרט לוודא שכל הפרמטרים המנויים בסעיף 41 לחוק אכן יכללו בצו. העתירות נמחקות תוך שמירת זכויות.