(החלטה, שלום קריית שמונה, השופט מרדכי נדל): בקשת התובע, ראש עיריית טבריה, להורות לנתבע 3 לסגור את "קבוצת הגולשים" אותה הוא מנהל באתר Facebook (המכונה "להציל את טבריה"), למחוק את תכני הקבוצה ולחדול מלפרסם אמירות פוגעניות נוספות כלפיו, לרבות במסגרת קבוצה נוספת המכונה "מרימים את טבריה מהקרשים". כן נתבקש צו המורה לנתבע 3 שלא להקים קבוצות נוספות דומות באופיין, בפייסבוק ובאתרים אחרים. הבקשה הוגשה במסגרת תובענה כספית מכוח חוק איסור לשון הרע, שהגיש התובע נגד 6 מתושבי טבריה, בטענה כי אלו מפרסמים נגדו באתר דברי תוכחה מתוך כוונה לשים אותו ללעג בעיני הבריות. נפסק -

• דין הבקשה להידחות, הן מטעמים פרוצדוראליים והן מטעמים מהותיים. התובע בחר לעשות דין לעצמו ובמקום לצרף תצהיר מטעמו התומך בבקשה, צירף תצהיר של אדם אחר שאינו קשור למחלוקת נשוא הדיון. בנוסף וחרף החלטותיו המפורשות של ביהמ"ש, החליט התובע שלא להתייצב לדיונים. התובע, על דעת עצמו, ובאופן מופגן ומתריס, בחר להתעלם מהוראות הדין ומהחלטותיו המפורשות של ביהמ"ש ובכך רוקן מתוכן את הטעם בקיומו של הדיון למתן הסעדים הזמניים להם עתר בבקשתו.
• עסקינן בבקשה שעניינה קבלת סעדים מעורבים המשלבים פרסומים שנכתבו בעבר, טרם הגשת הבקשה, וכן פרסומים עתידיים שיכול וייכתבו בעתיד. אשר לפרסומים באתר, הרי שמעיון בהם עולה כי התובע בחר לצטט באופן סלקטיבי ביותר רק חלק מאמירותיו של הנתבע 3. הקונטקסט הכללי של האמירות מתמקד בביקורת על תפקודו המקצועי של התובע כראש עיר וכן על יושרו האישי וסדרי עדיפויותיו הניהוליים. עיקר טרונייתו של התובע מופנה לאמירות הבוטות ומילות הקללה השזורות באמירות.
• בפסיקה נידונה פעמים רבות סוגיית השימוש במילות קללה כאמירות שיש בהן כדי להיכנס לגדר חוק איסור לשון הרע. אין חשיבות כיצד נתפסים הדברים מבחינתו הסובייקטיבית של התובע, אלא יש לבחון איזה משמעות מייחס "האדם הסביר", באורח אובייקטיבי ובהקשר בהם נאמרו הדברים, והאם יש בכך כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. השאלה האם דבריו של הנתבע 3 נכתבו בשעת כעס, או שמא נכתבו בכוונת מכוון, הינה שאלה ראייתית הדרושה ליבון והכרעה עובדתיים.
• בפסיקה נקבע כי יש במעמד ציבורי, הכרוך בחשיפה ציבורית, משום גילוי נכונות משתמעת להיחשף לביקורת ציבורית וכן כי לאיש הציבור נגישות קלה יחסית לאמצעי התקשורת, שבאמצעותם הוא עשוי לעשות שימוש במעמדו כדי לנסות ולהפריך את דבר הדיבה נגדו.
• התובע פנה אל הנתבע 3 במכתב התראה, בדרישה להסרת התוכן הפוגעני, על-אף שהיה סיפק בידיו לפנות אל הנהלת האתר בבקשה אלקטרונית להסרת התכנים הפוגעניים, באמצעות הגשת בקשה העולה בקנה אחד עם תקנון האתר. התובע לא טרח להציג בפני ביהמ"ש את תקנון האתר ולא נתן הסבר של ממש לתמיהה מדוע לא פנה אל הנהלת האתר בפנייה להסרת התוכן הפוגעני טרם הפנייה לביהמ"ש.
• חלק מהסעדים המבוקשים מתייחסים לאמירות שנכתבו על-ידי הנתבע 3 במהלך חודש מאי 2012, דהיינו כחודש קודם להגשת התביעה. דומה כי התובע בחר להגיש בקשה זו בעקבות התגברות מחאתו של הנתבע 3 כנגדו, לאחר שקיבל את התביעה בתיק העיקרי. התובע לא השכיל להבהיר מדוע הבקשה להסרת הפרסומים לא הוגשה עובר לביצוע הפרסום, או בד בבד עם הגשת התביעה. אין מקום להיעתר לבקשת התובע על כלל ראשיה.