ת"א 31602-08 ד"ר שלמה כהן, עו"ד נ' נטוויז'ן 013 ברק בע"מ ואח'

(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת שרון גלר): תביעה לפיצוי כספי בסך 450,000 ש"ח בגין נזקים נטענים עקב היות המחשבים במשרד עורכי הדין שבבעלות התובע מנותקים, במשך יום עבודה, מרשת האינטרנט. נפסק -
  • שתי הנתבעות (נטוויז'ן ובזק) טענו לקיומה של חסינות סטטוטורית מפני תביעה, בהסתמך על סעיפים 40-41 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, הדנים בחסינויות בעלי רישיון בזק. כל אחת מהנתבעות סיפקה למשרד התובע שירות נפרד. שילובם של שירותים אלו הוא שאיפשר למשרד התובע להשתמש ברשת האינטרנט ובשרותי הדוא"ל - בזק סיפקה את התשתית הפיזית (קו טלפון מהיר ותשתית ADSL) ואילו נטוויז'ן היא ספקית הגישה לרשת, האחראית על חיבור המחשבים במשרד התובע לאינטרנט, על-גבי התשתית הפיזית.
  • במתן שירותי הדוא"ל והאינטרנט נשוא הליך זה, יש משום ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק על-ידי שתי הנתבעות. באשר לבזק, אין מחלוקת בדבר עצם תחולתם של סעיפי החסינות ולהלן תיבחן השאלה האם חלים החריגים הקבועים בגדר סעיפים אלו (ובפרט זה שעניינו ברשלנות חמורה). ביחס לנטוויז'ן, הרי שהאירוע נשוא ההליך אירע בטרם הודעת שר התקשורת על הענקת החסינות לחברה. הוראות החסינות חלות על בזק, אך אינן חלות על נטוויז'ן. 
  • האם לנטוויז'ן תנית פטור חוזית מפני תביעה? אין חולק כי ההסכם בין התובע לחברת ברק (שנטוויז'ן באה בנעליה) הוא ההסכם היחידי בין הצדדים וכי לשון הסעיף החוזי הרלבנטי מעניקה לנטוויז'ן פטור רחב היקף מאחריות, במקרים של "הפסקת השירות מכל סיבה שהיא". עיון בהסכם מלמד כי חלק לא מבוטל מסעיפי ההסכם בוטלו או שונו לפי דרישת התובע ולכן אין לקבל את טענתו כי מדובר בחוזה אחיד שנוסחו נקבע מראש והוכתב לו.
  • מדובר בתנייה חוזית ברורה, תקפה ומחייבת. ברור כי הצדדים התכוונו כי תניית הפטור תעמוד בתוקפה למרות חלוף הזמן והתרחשותם של שינויים טכנולוגיים ואחרים בשירות הניתן. לנטוויז'ן עומדת תניית הפטור הקבועה בהסכם ודי בכך כדי לסיים את הדיון בעניינה. למעלה מן הצורך, תיבחן להלן שאלת רשלנותה.
  • האם יש בהשתלשלות העניינים כדי ללמד על רשלנות או אף רשלנות חמורה בהתנהלות הנתבעות או מי מהן? מהראיות עולה כי התקלה נשוא התביעה היתה נדירה ובלתי צפויה וכי לעבודות התשתית שביצעה נטוויז'ן קדמו הערכות פנימית לפי נהלי החברה וכן תיאום בינה לבין בזק, לרבות הידרשות להערכת סיכון פגיעה בשירות ללקוחות, שהוערך כנמוך. ככל הנראה עבודות התשתית לא הן שגרמו לתקלה, וכי זו כשורה כנראה לבאג במערכת חדשה בנטוויז'ן, שאף היא נבדקה יסודית טרם השמשתה.
  • גם השתלשלות העניינים לאחר התקלה מלמדת על התנהלות שאינה רשלנית. הן נטוויז'ן והן בזק נדרשו מיידית, באופן רציני ואחראי, לטיפול בתקלה והטיפול אצל כל אחת מהן היה היה רציף ואינטנסיבי, לרבות בדיקות לאיתור הבעיה ועדכון הלקוח בזמן אמת, עד לפתרונה הסופי של התקלה. התנהלות הנתבעות לא לקתה באדישות, זלזול, או חוסר מקצועיות. היא הייתה סבירה ולא לקתה ברשלנות, בוודאי שלא ברשלנות חמורה.
  • עצם קיומן של הוראות החסינות מלמד כי הן המחוקק והן הצדדים הבינו כי לא ייתכן כי המערכות תפעלנה באופן מוחלט, ללא תקלות כלשהן. מדובר במערכות חומרה ותוכנה מורכבות, הועברות שינויים ושיפורים לאורך השנים, שהשמשתן כרוכה לעיתים ב"חבלי לידה" כאלו ואחרים ובתיקוני באגים או ליקויים אחרים, המתגלים לראשונה רק תוך כדי השמשת המערכת או בעת שימוש חריג, כגון במקרה דנן. גם בלקחים שהפיקו הנתבעות ובשיפורים שהכניסו במערכותיהן לאחר האירוע יש ללמד שאופן הפעילות עובר לשיפור לא היה רשלני.
  • שאלת הנזק - תוצאת פסק הדין לא היתה צריכה להשתנות באופן ממשי, גם לו נקבעה אחריותן של הנתבעות, או מי מהן. התובע הצהיר בהליך אחר כי אין שינוי בהכנסות המשרד אותן ניתן לייחס לאירוע נשוא התביעה. התובע לא תמך בראיות את טענותיו לפגיעה ממשית במישור יחסיו עם לקוחותיו ואישר כי אף אחד מלקוחותיו לא עזב את המשרד עקב התקלה.
  • אף אם חלק ניכר מן העבודה במשרד התובע נסבה סביב תקשורת האינטרנט בכלל ותקשורת דוא"ל בפרט, עדיין היה באפשרות עובדי משרדו לבצע עבודות נוספות שאינן קשורות בתקשורת אינטרנט. התביעה נדחתה.