ע"ח 800-12-11 משטרת פתח תקווה נ' שאול דניס

(החלטה, מחוזי מרכז, השופטת מיכל ברנט): ערר על החלטת ביהמ"ש השלום בפ"ת מיום 30.11.2011 [ה"ת 44075-11-11], השופט נחום שטרנליכט, שהורה על השבת תפוסים (מחשבים) לידי המשיב. במסגרת חיפוש שנערך בעסקו של המשיב, נתפסו מחשבים מכוח צו חיפוש, שמקורו בחשד ל"הפעלת מקום הימורים". העוררת טענה כי סמכות תפיסת המחשבים קמה לה מכוח ס' 235(ב) לחוק העונשין, לכן אינה מוגבלת בזמן לתפיסתם ושגה ביהמ"ש השלום עת הורה על השבת המחשבים. מנגד, טען המשיב כי מקור סמכות העוררת בסעיף 32(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי, המגביל את סמכות התפיסה ל-48 שעות, אלא אם נתבקשה הארכה מביהמ"ש, דבר שלא ארע. נפסק - עסקינן בשתי מערכות דינים נפרדות המסדירות את סמכויותיו של שוטר לתפוס חפצים, כאשר ס' 235 מייחדת את התפיסה לכלים ומכשירים המשמשים להימורים ומשחקים אסורים. המבחן בסעיף את העבירה הינו בחינה לעבר, יסוד סביר להניח כי החפצים שימשו לביצוע העבירה. מקום שהחשש או היסוד הסביר הינו לעתיד, יוכל השוטר לשאוב את סמכותו לתפוס החפצים מכוח הפסד"פ. במקרה זה פנתה המשטרה לקבלת צו ובמסגרתו הוצהר כי "נעברה עבירה של הפעלת מקום הימורים". התשתית הראייתית לגבי המחשבים, כי בוצעו באמצעותם עבירות הימורים, הינה מוצקה. לפיכך, במועד בקשת הצו היה למשטרה "יסוד סביר להניח", היינו ראיה כלשהי, המבססת סבירותו של החשד, כי אותם מחשבים שנתפסו שימשו בעבר למשחקים אסורים. לפיכך, היה בסמכותם, ללא צו שיפוטי, ללכת ולתפוס את המחשבים מכוח סעיף 235 לחוק העונשין. יחד עם זאת, הגם שקיבלו צו שיפוטי, למען הזהירות ומכוח הפסד"פ, אין בכך כדי לשלול את סמכותם להחזיק כיום במחשבים מכוח חוק העונשין. הערר מתקבל. המחשבים יוותרו בידי העוררת.