ת"א 48511-07 ד"ר דב קליין נ' פרופורציה פי.אם.סי. בע"מ ואח'

(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת חנה ינון): התובע הוא מנתח בעל שם בתחום הכירורגיה הפלסטית. לטענתו, הנתבעת 1, רשת מרפאות לניתוחים פלסטיים בשם "פרופורציה", מסרה לגוגל (נתבעות 2-4) צירופים שונים של שמו, כמילות מפתח שהקלדתן מובילה לשטח פרסום של הנתבעת וכקישור לאתר האינטרנט שלה. הנתבעות גורסות כי שיטת הפרסום של גוגל (Google AdWords) היא שיטה לגיטימית ונפוצה, כאשר לצד תוצאות החיפוש מוצגות גם פרסומות. נפסק - 
  • פרופורציה פרסמה את שם התובע בסמוך לשמה, בטור השמאלי במסך המחשב שמציגה גוגל, המהווה איזכור גורמים אחרים בתחום פעולתה המסחרי של המפרסמת, שהינם "גורמים ממומנים" על ידה. פרופורציה חדלה מאזכור שמו של התובע מיד עם הגשת התביעה.
  • ההבדל בין תוצאת חיפוש רגילה וממומנת הוא על-ידי סימון תוצאות החיפוש מצד שמאל והימצאותה של כיתובית מפורשת כי מדובר ב"קישור ממומן". חברות גוגל הישראלית והאירלנדית במקרה דנן, מקבלות הכנסה על פי מספר ההקלקות שבוצעו (Pay Per Click).
  • צודק התובע בדרישתו כי שמו הפרטי או צירופי שמו לא יופיעו בגדר פרסום מסחרי המהווה קישור ממומן, בלא ידיעתו והסכמתו. שמו של אדם אינו מילה או מושג גנרי ואף אינו סימן מסחר, על-כן אין להשתמש בו כמושא לקישורי פרסום ממומנים המופיעים, בדרך כלל, בסמוך לשם המפרסם המצוי בשטח עסקי או כלכלי דומה לשלו, בלא הסכמתו. לעניין זה, קובע ס' 2(6) לחוק הגנת הפרטיות כי פגיעה בפרטיות היא "שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח". 
  • הנתבעת הסתמכה על פסק-הדין בעניין "מתאים לי", שם טענה המבקשת כי המשיבה רכשה מילות מפתח באופן המהווה הפרת סימן מסחר רשום שלה. במקרה דנן, מדובר במסירת מילות מפתח המהוות שם פרטי ולא סימן מסחרי, לכן אין לומר כי ביחס לו מהווה האינטרנט אתר פרסומי ככל מדיה המאפשרת פרסום. יהא ראוי לקבוע כך בהעדר רשות מבעלי השם הפרטי כי שמו יפורסם למטרה הקשורה בתחרות פרסומית.
  • במקרה דנן, גובר האינטרס של שמירה על זכות אדם להימנע מפרסום שמו על-ידי אחרים, לשם פרסומת, בניגוד לרצונו, דבר המצוי בניגוד "לדין וכללי התנהגות סבירים", על האינטרס השיווקי ועל עקרון התחרות החופשית, שאף אליהם יש לשאוף. שאחרת, אין כל גבול לפרסום אודות פלוני אלמוני כקישור ממומן, אף בשטח זהה למתעניין בפרסום הראשי ודבר זה אכן מהווה פגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ברי כי שמו של אדם קניינו הוא.
  • בהתחשב בכך שהתובע לא נקב במספר ידוע של פונים פוטנציאליים שנמנעו מלבוא לטיפולו עקב הפרסום ובהתחשב בכך שפרק הזמן בו פורסם הקישור שכלל את שם התובע היה כשנה וארבעה חודשים (וכן לאור העדות שמספר ההקלקות שהניב החיפוש בשם התובע היה מועט ולא הוביל לסגירת עסקאות) - הרי שראוי לשקול פיצוי לפי אומדנא. ראוי לזכור כי הנתבעת הסירה את שם התובע כקישור ממומן מיד עם הגשת התביעה ויש לתמוה מדוע לא פנו אליה קודם במכתב דרישה. הנתבעות ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, סך של 50,000 ש"ח והוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.