(החלטה, שלום ת"א, השופט מנחם קליין): בקשה להורות על איסור פרסום ההליכים וכתבי הדין. התובענה עוסקת בפרסום כתבה באתר האינטרנט "בחדרי חרדים" והפרסומים בפורום האתר. עניין הכתבה בסכסוך עסקי בין המבקש לצד שלישי, שבשיאו נשלחה נערת פיתוי אל המבקש במטרה לשדלו לקיים עימה יחסים אסורים לפי ההלכה. המקרה פורסם בהרחבה בכלי התקשורת. המבקש טען כי המשיבים (החברה המפעילה את האתר ובעלי תפקידים בו) נתנו יד להכפשתו באופן מגמתי והפכו את האתר והפורומים לבמה המשמשת להשמצתו. המשיבים התנגדו לבקשה לאור מועד הגשתה והעובדה כי הפרשה כבר זכתה לסיקור נרחב. נפסק - אין מקום, בשלב זה, להורות על איסור פרסומו של ההליך. פומביות הדיון הוא עקרון חוקתי. בשמירה עליו טמונה הערובה לתקינות ההליך השיפוטי וביסודו עומד חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת. פגיעה בעקרון זה נעשית במשורה ובמקרים נדירים. פרסום ההליך, בשלב זה, לא עולה כדי פגיעה חמורה בפרטיות המבקש, באופן שהחשש מפניה יגבר על הזכות למידע. המבקש הוא דמות ידועה בחברה הישראלית בכללותה ובחברה החרדית בפרט. הענין פורסם זה מכבר בהרחבה, בכל תקשורת רבים ומגוונים והטוקבקים השונים אין בהם בכדי לשנות מה שנעשה. אין מקום להטיל צנזורה מראש (כמו במשטרים אפלים) על אתר אינטרנט, בקשר לגולשים באתר על דברים אשר עדיין לא התפרסמו בכלל. אין מקום לסתום פיות של מאות אלפי גולשים מראש ולהטיל צנזורה מקיפה בנוגע למבקש. טרוניה כלפי גולש מסוים אינה יכולה להקפיא את פעילות האתר בנושא שבנדון, כואב ככל שיהיה. אדם סביר שנפגע מפרסום יכול לפנות לאתר לגבי הפרסום ספציפי כזה או אחר, לטעון שנפגע מלשון הרע והאתר יבחן זאת. זכותם של המשיבים להתגונן ושהציבור ידע את עמדתם.