ת"א 40406-03-11 עומר לוי נ' החברה להגנת הטבע

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת יהודית שבח): התובע השתתף בטיול אופניים יחד עם מנהל השיווק של הנתבעת, טל קלם. במהלך הרכיבה, צילם התובע את קלם שהוא רוכב על אופניו. התובע העלה את צילומיו לאתר האינטרנט Picasa ושלח קישורית לכל משתתפי הטיול, בהזמינו אותם לצפות בצילומים. קלם העתיק את הצילום בו הוא מופיע למחשבו הפרטי ולימים השתמש בו בעלון של הנתבעת, שעניינו ב"מאבק על איכות החיים". נפסק - משלא נתבקשה רשות התובע לפרסום הצילום ואף לא ניתן לו קרדיט, נפגעה זכות היוצרים שלו מהפן הכלכלי והמוסרי. יחד עם זאת, התובע שלח את הקישורית לצילום לכלל הרוכבים, לרבות לטל קלם הנצפה בצילום. קלם סבר כי בנסיבות אלו, מותר לו לעשות שימוש בצילום ולפרסמו, אף ללא רשות התובע, הגם שמדובר בפרסום שלא למטרת רווח. משנודע הדבר לנתבעת, היא הסירה את העלון מאתר האינטרנט שלה, חדלה מהדפסתו והשמידה את העותקים שנותרו ברשותה. אמנם לא נתבקשה רשות התובע לשימוש בצילום ואף לא ניתן לו קרדיט, אך יש להתבונן על נסיבותיו המיוחדות של המקרה, במובחן ממקרי ההפרה השגרתיים. יש להבדיל בין הפרה מודעת שנעשתה לצרכים כלכליים, לבין הפרה בתום לב שנעשתה למטרה חברתית. יש להבחין בין מפר הממשיך להשתמש ביצירה למפר המתקן את המעוות מיד עם היוודע דבר התקלה. יש לפסוק פיצוי כלשהו, ההולם את הנסיבות. המפר צריך להכיר בזכות היוצר לקבל פיצוי בהינתן פגיעה בזכויותיו והיוצר צריך להבין כי לעיתים הזכות מופרת בתום-לב, אולי אף בתרומה כלשהי מצידו לטעות. הנתבעת תפצה את התובע ב- 7,500 ש"ח ותשתתף בהוצאותיו בסך 1,000 ש"ח.