(הכרעת-דין נוספת, שלום ראשון-לציון, השופטת איטה נחמן): הנאשם נהג להטריד קטינים באמצעות שיחות טלפון בעלות תכנים מיניים. האם מעשה מגונה באדם יכול להתקיים באמצעות שיחת טלפון? נפסק - גם כשקיימת דרישה התנהגותית ברורה של פעולה כתנאי להטלת אחריות פלילית, הרי שתיתכן אחריות פלילית גם ללא קיום פיזי של הפעולה וזאת בהתקיימות יסוד נפשי מוגבר. העובדה כי הדברים נעשו באמצעות הטלפון ולא פנים אל פנים אינה מפחיתה מחומרת המעשים ובמידה מסוימת אף מגבירה את חומרתם. ביתו של קטין הוא מבצרו והטלפון הוא שלוחת ביתו. הפלישה לבית הקטין אינה חייבת להיות פיזית. גם פלישה טכנולוגית יכולה לחסות תחת הגנת החוק הפלילי. לא ניתן להפוך את הטלפון ל"עיר מקלט" לביצוע כל עבירה, רק בשל האנונימיות והעדר המגע הפיזי. אלימות מילולית הינה טראומטית לא פחות מאלימות פיזית ובעידן המחשב, האינטרנט והתרבות הוירטואלית, יש להיזהר מיצירת הבחנה בין תקיפה ממשית לתקיפה וירטואלית, פן תהפוך המדיה על כל סוגיה ל"עיר מקלט" לביצוע כל עבירה, רק בשל הווירטואליות והאנונימיות של הדוברים. יש להיזהר ממציאות בה עולמות וירטואלים יעניקו מחסה לפושעים ויראטואלים. הנאשם הורשע בעבירות של מעשה מגונה שיוחסו לו בכתב האישום. יודגש כי בנוסף להרשעה זו, הורשע הנאשם בנוסף גם בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות ואיומים.