א 162477/09 אליזבת פארן נ' חן מסיקה ואח'

(פסק-דין, שלום ת"א, השופט דן מור): התובעת עוסקת בדוגמנות והתקשרה לשם כך עם הנתבע 1, המנהל סוכנות דוגמנות. המחלוקת נשוא התובענה היא עבודת דוגמנות שביצעה התובעת בהזמנת הנתבעת 2 (טריפליי תוכן דיגיטלי), שביקשה להפיק סרטון סלולרי, כמשחק "ריאליטי", בו תצולמנה דוגמניות בבגדי ים חושפניים. לטענת התובעת, הסרטונים פורסמו באתר flix.co.il, יחד עם כתוביות וכותרות בעלות משמעות מינית בוטה ופוגענית, שלא בהסכמתה. נפסק -
  • הכנת הסרטונים עצמם והצגתם ברשת או בסלולר, אינה מגיעה כדי עוולה אזרחית כלשהי. לא כך המצב ביחס להוספת הכותרות והכיתוביות (הטקסט המופיע באתר הפרסום), בצמוד לסרטונים. אלו יחדיו, עולים כדי העוולות נשוא התובענה.
  • בסרטון עצמו אין הרבה יותר מאשר נערה בבגד ים חושפני, משתכשכת בבריכה, מציגה את גופה ומתמסרת למצלמה. התובעת בחרה בדוגמנות בגדי ים והסרטונים אינם חורגים מהסכמתה. הדברים שונים בתכלית בכל הקשור ל"מעטפת" שהכינו הנתבעים 2-3 לסרטונים, יחד עם אנשי אתר Flix. הרמזים הבוטים, הסקסיסטיים, ההופכים את הדוגמנית לחפץ המוצע לצופים לצורך "דייטים לוהטים", הכינויים והשפה, אינם אלא לשון הרע, פגיעה בפרטיות והטרדה מינית. אין לקבל כל טענה על הסכמה מפורשת או מכללא לתוכן הפרסום.
  • לנתבע 1 חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובעת. הפרתה מהווה רשלנות. כסוכן התובעת, הוא חייב לפעול כנציג מיומן וסביר וחשיפתה לנזק הינה הפרת חובת הזהירות החלה עליו כלפיה. אולם, חובת הזהירות שלו אינה מתפשטת אף למעטפת הסרטונים, שהוכנה בשלב מאוחר יותר והועלתה לאתר Flix. לא הוכח כי הייתה לנתבע 1 יד ורגל ביחס למעטפת הפרסום. לא ניתן לקבוע כי הנתבע 1 התרשל כלפי התובעת וכתוצאה מרשלנותו זו נגרם לה הנזק. הנזק נבע מהפרסום בשלמותו ולא מעצם צילום הסרטונים.
  • הנתבעים 2-3 הם האחראים למשחק פרי יצירתם, לרבות שיווק המשחק ודרך הצגת הדוגמנית באתרי הפרסום. הם שביצעו בפועל את הפרסום הפוגע והאסור, כאמור בחוק איסור לשון הרע או בחוק הגנת הפרטיות והם האחראים ליחס המבזה והמשפיל לדוגמניות, כהוראת החוק למניעת הטרדה מינית.
  • אין לקבל את טענת הנתבעים 2-3 כי אין להם חבות בכל הקשור לתוכן האתר Flix, שכן זה נקבע בלעדית על-ידי עורכי האתר. לנתבעים אחריות לפרסום על כל אשר בו. הנתבעים לא הוכיחו כי נבצר היה מהם לדרוש מאנשי תפוז להימנע מלכתוב חלק זה או אחר מהכותרות והכיתוביות. בעניין העדר חבות ביחס לטוקבקים, מסכים ביהמ"ש עם הנתבעים שהאפשרות והכוח למנוע פרסום טוקבקים פוגעניים, או להסירם, הינה של האתר בלבד והיא חורגת משליטת הנתבעים. אולם די היה בפרסום עצמו, ללא הטוקבקים, כדי להביא לנזק הנטען.
  • יש לקבוע את נזקי התובעת בגובה של 50,000 ש"ח (שישולמו על-ידי הנתבעים 2-3). בין היתר, יש להתחשב בהסרת הפרסום באתר Flix תוך ימים ספורים לאחר הדרישה. בנוסף, ישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בסך 7,500 ש"ח. התביעה נגד הנתבע 1 נדחית.