א 30645/08 איריס חפץ בורכדט ואח' נ' ענת פרי

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, שלום ת"א, השופטת חנה ינון): תביעת לשון הרע. התובעים הם בני זוג המתגוררים בגרמניה. התובעת 1 עורכת בהתנדבות את האתר החברתי "קדמה". התובע 2 הינו רופא מומחה לרפואה פנימית. הנתבעת, היסטוריונית העוסקת בחקר האנטישמיות, מפעילה את הבלוג "פרי עץ הדעת", באתר "רשימות". ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, פרסמה הנתבעת רשימה באתר, תחת הכותרת "איך מכחישים שואה בעברית", בה ייחסה לתובעים מעשים פליליים של הכחשת שואה ופרסום מסרים הדומים לתעמולה נאצית, לגביהם נטען כי הם מהווים לשון הרע. הנתבעת טענה כי הפרסום לא היה מכוון לתובע 2 וכי ביחס לתובעת 1, דבריה מבוססים על תגובות התובעת באתר "קדמה". נפסק - דברי הנתבעת מהווים דברי לשון הרע כנגד התובעים, שכן מייחסת היא להם מעשים של הכחשת שואה, הפצת מסרים אנטישמיים, פרסום של תעמולה נאצית ושידול להכחשת שואה, פעולות המהוות עבירות פליליות. הדברים שכתבה הנתבעת ברשימתה מהווים בעיני האדם הסביר דברי לשון הרע, באשר באים הם לבייש, לבזות ולהשפיל את התובעים כבני אדם.

לטענת הנתבעת, דבריה הינם בגדר הבעת דעה על התנהגות התובעים, לפיכך חוסים הן תחת הגנת סעיף 15(4) לחוק. ניתן לומר כי התובעת מכהנת בתפקיד ציבורי, שכן היא משמשת כעורכת ראשית של אתר אינטרנט חברתי. התובעת, במעמדה ובהתבטאויותיה בכלי התקשורת האלקטרוניים, הפכה לאישיות ציבורית. לא ניתן לקבוע כך ביחס לתובע, רופא במקצועו, אשר אין בתפקידו משום עניין ציבורי. לא עומדת לנתבעת הגנת "הבעת דעה", ביחס לדברים שנאמרו על התובע. טענת הנתבעת כי התובעת מפרסמת מסרים אנטישמיים היא הבעת דעה מובהקת ומשום כך מותרת. לא יעלה על הדעת כי התובעת תוכל לפרסם את דעותיה השנויות במחלוקת ביחס לשואה ללא חשש, בעוד שתסרב לקבל בקורת נגד דעותיה או התנהלותה. מדובר בנושא ציבורי והתובעת נחשבת לאישיות ציבורית, הנוהגת להביע את עמדותיה באמצעי התקשורת האלקטרונית, לכן יש לפרש את אמירות הנתבעת כהבעת דעה מותרת. הנתבעת תשלם לתובע 2 פיצוי בסך 7,500 ש"ח.