עת"מ 1317/08 שב"י - שחרור בעלי חיים בישראל ואח' נ' עיריית ראשון לציון ואח'

אולי יעניין אותך גם

(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת אסתר קובו): עתירה מנהלית. ביהמ"ש התבקש להורות לעיריות ראשל"צ ופתח-תקווה, שלא למנוע מהעותרת (הפועלת למען זכויות בעלי חיים) להקים דוכן הסברה וחלוקת עלונים ברחוב מרכזי בעירן. נפסק - עיריית פ"ת אסרה באיסור גורף על הצבת דוכנים בשטחה, יהא עיסוקו של הדוכן אשר יהיה. שלילה מוחלטת זו אינה מידתית. העירייה הדגישה כי בידי העותרת אמצעים חלופיים, בהם יכולה היא לקדם את מטרותיה ובכלל זה רשת האינטרנט. נוכח האמור, ציינה העירייה כי הפגיעה בעותרת הינה "שולית שבשולית". ביהמ"ש אינו רואה עין בעין עם העירייה בעניין זה, בעיקר משום האיסור המוחלט אותו הטילה על הצבת דוכנים, שהוא אחד הכלים, גם אם לא היחיד, לביטוי עצמי. ההלכה הפסוקה בעניין חופש הביטוי לא נס ליחה גם בעידן האינטרנט והעיתונות האלקטרונית. הפניית העותרת לאפשרויות הפצת מידע ופעילות הסברה באינטרנט, כמו גם שליחת מסרונים, טוקבקים, דיון בפורומים ועוד, איננה רלוונטית. עצם פסילת אמצעי הפרסום "דוכן הפצה" משמעה פגיעה בפוטנציאל חשיפת המידע לאחר. למימד זה יש פן שאין לאינטרנט, למסרונים ולמדיה האלקטרונית, הוא המגע הבלתי אמצעי עם הקהל. גם פוטנציאל "זכרון" ארוך טווח יותר של הנמענים על פני הפרסום הרגעי באינטרנט. העתירה התקבלה חלקית.