תמ"ש 42434/07 י.ד.א. ואח' נ' כ.ד.א. ואח'

(פסק-דין, משפחה תל-אביב, השופטת מירה דהן). לטענת התובעת העלה התובע (בעלה בנפרד) לבלוג באינטרנט תמונות של בניהם הקטינים בלא הסכמת אימם, פרסם לשון הרע אודותיה בכך שהציגה כמונעת מבצע כסף וכמפרידה בין אב לילדיו ופרסם סיפורים ארוטיים לצד תמונות ילדיו הקטינים. נפסק -
  • נוכח ההתפתחות האלקטרונית והעובדה שכיום פרסום תמונות ילדים באתרים שונים באינטרנט על ידי הוריהם נעשה בדרך כלל כפעולה של רצון ההורים לחלוק עם אחרים את אופיים ותכונותיהם החיוביות של הילדים, גאווה בהם ורצון לתעדם תוך שיתוף אחרים בחוויותיהם – אין המדובר בהחלטה "עקרונית ומהותית" המצריכה באופן אינהרנטי את הסכמת שני ההורים.
  • בתי המשפט נטו להעניק פרשנות מקילה לפרסומים באינטרנט מתוך הבנת חשיבותה של רשת האינטרנט והחופש הגלום בה. אולם דווקא לנוכח פומביותו של הפרסום ויכולתו להגיע בזמן קצר לאנשים רבים בכל קצווי תבל קמה גם החובה לנסות ולהגן על כבודו של האדם, תוך עריכת האיזונים הנכונים בכל מקרה לגופו.
  • לא הוצגה ראיה לכך שתמונות הילדים הופיעו לצד סיפורים שיש בהם תכנים מיניים.
  • התובעת לא הביאה כל ראיה לכך שיש זהות בין הסיפורים שפרסם הנתבע לסיטואציות מחייהם הזוגיים.
  • הניסיון לקשור בין הסיפורים לתמונות הילדים במקרה זה לא צלח. כל בר דעת ובעל היכרות עם מבנה אתרים באינטרנט יודע לעשות הפרדה תובנתית בין החלקים השונים באותו בלוג.
  • התובעת לא עשתה שימוש בכפתור "דווח על תוכן פוגעני באתר" וגם אם נקבל טענתה כי לא ידעה על אפשרות זו, היא לא עשתה את הפעולה הפשוטה ביותר המתבקשת – פניה אל הנתבע או למנהלי האתר בבקשה לשנות ו/או לצנזר את הפרסומים. דומה שחשוב יותר היה לתובעת ההליך המשפטי והתובענה לפיצויים מאשר דאגה אמיתית להסרת הפרסומים הפוגעניים לטענתה.
  • לנוכח כל זאת לא נמצא פגם בפרסום תמונות הילדים הקטינים ובאופן פרסומם.
  • גם אם התגובות לפוסט [שלטענת התובעת השמיץ אותה] אינן באחריות הנתבע, אין ספק שהן באו בעקבות הכיתוב של הנתבע ומשכך מחזק הדבר את טענות התובעת לפיהן דברי הנתבע היה בהן לגרום להשמצת וביזוי התובעת בעיני הקוראים.
  • [לנוכח העובדה שזהותו של הנתבע מתפרסמת בבלוג] אין ספק כי מי שמכיר את הנתבע יבין וידע כי ההתייחסות בפוסט זה היא לאשתו, כפי שאכן קרה בפועל ונלמד מהתגובות.
  • אין ספק שהפרסום שפירסם הנתבע באינטרנט והנוגע להתנהלות האישית שבין בני הזוג ביחס לילדיהם והמתאר באופן חד צדדי את העובדות ומנקודת ראותו של הנתבע לבדו והמתאר את הנתבעת כמונעת מבצע כסף, יש בה הפרת הפרטיות של התובעת ויש באופן שהדברים נאמרו כדי לבזותה.
  • מהנתונים והעדויות שבאו בפני לא התרשמתי כי הפרסום באתר נעשה בכוונה לפגוע. אני מתרשמת שהנתבע כתב את הפוסט בהמשך לטלטלה רגשית שחווה באותו יום והביא את תחושותיו על הכתב. בהתייחס להקלות הנקובות בחוק הגנת הפרטיות יצוין כי הנתבע פעל להסרת הפרסומים הפוגעניים הנטענים מיד לאחר שהובא בפניו כתב התביעה, מנגד לתובעת לקח זמן רב מרגע שנודע לה על הפרסומים ועד אשר הגישה את התביעה. התובעת לא פנתה בדרישה להסיר את הפרסומים קודם להגשת התביעה.
  • הנתבע ישלם לתובעת 30,000 ₪ בגין הפגיעה בפרטיותה וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.