ת"א 5311-04-08 עזבון המנוח צבי נרקיס ז"ל ואח' נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ ואח'

(החלטה, מחוזי מרכז, השופט פרופ' עופר גרוסקופף): מהי ההגנה המשפטית המוענקת לגופן (Typeface) לפי הדין הישראלי? האם גופן הוא מדגם או מושא להגנת דיני זכויות היוצרים? התביעות עוסקות בגופנים "נרקיסים" ו"קורן", שעוצבו על-ידי התובעים. התובעים טענו כי הנתבעות עשו שימוש בלתי מורשה בגופנים, עת שילבו אותם בגרסאות מערכות ההפעלה "Windows". התובעים טענו כי דיני זכויות היוצרים מסדירים את ההגנה על גופנים ואילו הנתבעות טענו כי גופן ראוי להירשם כמדגם ולכן אינו יכול ליהנות מהגנת דיני זכויות היוצרים. נפסק -
  • גופן הוא מערכת תווים הכוללת אותיות, ספרות וסימנים אחרים, שיש להם סגנון עיצובי אחיד, המיועדת לשמש לכתיבה או ליצירת רצף תווים בעל משמעות. למרות התבנית הכללית החוזרת, לכל גופן עיצוב ייחודי, שיש בו מוטיבים חוזרים היוצרים אחידות בין כל תווי הגופן. עיצוב גופנים, שהוא חלק ממקצוע הטיפוגרפיה, היא מלאכה יצירתית מורכבת הדורשת כישרון, ידע והשקעת מאמץ.
  • הגופנים נשוא התובענה יוצרו לצורך שיכפול תעשייתי בתעשיית הדפוס. השאלה בה עסקינן אינה ההגנה הניתנת לעיצוב של טקסט מסוים, אלא ההגנה הניתנת לאבני הבניין, הגופנים, באמצעותם ניתן ליצור מגוון רחב של טקסטים. במהלך השנים, עם התקדמות הטכנולוגיה, עשו התובעים דיגיטציה של הגופנים לקובצי מחשב, המשמשים במערכות ממוחשבות. עיקר התובענה בטענת התובעים כי הנתבעות ביצעו דיגיטציה לא מורשית של הגופנים "נרקיסים" ו"קורן" וכי פעולה זו מקנה להם תביעה במסגרת דיני זכויות היוצרים. 
  • הסדרי החקיקה קובעים "חלוקת עבודה" טכנית, המהווה הסדר שלילי ולפיו כל יצירה שמהווה מדגם אינה יכולה לחסות תחת ההגנה של דיני זכויות היוצרים, אלא אם כן אינה משמשת ואינה מכוונת לשמש ליצור תעשייתי. לפיכך יש לבחון תחילה האם גופן הוא מדגם. במידה והתשובה חיובית, לא ניתן להחיל עליו את הגנת דיני זכויות היוצרים. במידה והתשובה שלילית, יש לבחון להחיל על גופנים את דיני זכויות היוצרים.
  • ביסוד הגדרת מדגם עומדת התפיסה כי המדגם הוא יצירה המהווה את המרכיב העיצובי, הבלתי פונקציונאלי, בחפץ המיוצר לשיווק המוני. החלת מרבית רכיביה של הגדרה זו ביחס לגופנים אינה מעוררת קושי במקרה הרגיל. הגופן הוא יצירה גרפית, ההגנה מתייחסת לצורת התווים (הרכיב העיצובי) ולא למסר התוכני שהסימן מעביר והגופן נוצר על-מנת שישמש לכתיבת טקסטים רבים. ואולם, יש קושי להחיל על גופנים את יסוד הזיקה ההכרחית שבין היצירה המהווה את המדגם לחפץ בו היא מוטמעת. ללא קיומו של חפץ בו מוטמע העיצוב, לא ניתן לדבר על קיומו של מדגם. ספק אם ניתן לראות בלשון פקודת הפטנטים והמדגמים משום טיעון מכריע במחלוקת זו, בשים לב לגישה הפרשנית הליבראלית.
  • האם מבחינת שיקולי מדיניות ראוי להוציא כתוב מידי פשוטו, כך שניתן להחיל את דיני המדגמים על גופנים. התשובה לשאלה זו צריכה להיות בשלילה. ראשית, גופן אינו מסוג העיצובים שדיני המדגמים מגנים עליהם במקרה הרגיל. ככלל, עיצוב המוגן במדגם מיועד למשוך את עינו של הקונה הפוטנציאלי ולהביא אותו לרכוש את ה"חפץ" שמשמש מושא לעיצוב. אין חולק כי עיצוב גופן נועד למשוך את עין המתבונן. ואולם, בכך שונה עיצוב גופן מעיצוב רגיל של מדגם. יוצר הגופן מבקש למכור את העיצוב עצמו ולא את סימני השפה הכתובה. מבחינה זו, קרוב הגופן במהותו ליצירה העומדת בפני עצמה.
  • שנית, מבחינת טיב היצירה, קשה לראות מדוע ראוי לגרוע מההגנה הניתנת לטיפוגרפים היוצרים גופנים בהשוואה ליוצרים אחרים הפועלים בכפוף למגבלות טכניות שמכתיב להם נושא עיסוקם, כגון אדריכלים וציירי מפות. עיצוב אות מחייב שילוב יכולת וידע טכניים עם כשרון ויצירתיות. שלישית, מבחינת משך ההגנה וטעמיה, אין דיני המדגמים מתאימים להגנת גופן. רביעית, דיני המדגמים מעניקים הגנה שהיא לא רק מיושנת, מבחינת ההסדר התחיקתי וקצרת מועד, מבחינת ממשך ההגנה, אלא גם מסורבלת ובמקרים רבים בלתי אפקטיבית.
  • חמישית, גופן מסוים הוא רק דרך אחת מני רבות בהן ניתן לעצב אותיות דפוס. האינטרס הציבורי לא יפגע באופן משמעותי מכך שתינתן למעצב הגופן הגנה במסגרת דיני זכויות היוצרים. מכל הטעמים הללו, סבור ביהמ"ש כי שיקולי מדיניות אינם יכולים להצדיק לתת לפקודת הפטנטים והמדגמים פרשנות רחבה, המביאה לכך שגופן ראוי להירשם כמדגם ותשלל האפשרות להגן עליו מכח דיני זכויות היוצרים.