ס"ע 233-07-10 וואן מוצרי תוכנה בע"מ נ' צור יהב ואח'

(החלטה, עבודה תל-אביב, השופטת הדס יהלום): בקשה לסעד זמני, שעניינו הגבלת עיסוקו של המשיב 1, אצל המשיבה 2, המתחרה במבקשת. המשיב היה עובד המבקשת בתחום של "מחשוב מבוסס שרת" (SBC), תחום בו עוסקת גם המשיבה. במסגרת תשובתם לבקשה, הגישו המשיבים גם בקשה להורות למבקשת להימנע מפעולות שיש בהן משום חדירה לפרטיותו של המשיב, לרבות שימוש בנתונים הנמצאים במחשבו האישי ובטלפון הסלולארי, אותם החזיר למבקשת עם סיום עבודתו. נפסק - לא הוכח כי המבקשת עושה שימוש אחר בטלפון הסלולארי, למעט פנייה ללקוחות או מענה ללקוחות שמתקשרים, על-מנת ליידעם שהמשיב אינו מטפל בענייניה יותר. מדובר בטלפון סלולארי שהוחזר אל המבקשת על-ידי המשיב עם סיום עבודתו. פעולתה של המבקשת היא פעולה סבירה על-מנת לשמור על לקוחותיה. באשר למחשב האישי, בטרם שזה הוחזר התייעץ המשיב עם עו"ד וכן נפגש עם מנהלי המשיבה. למשיב היה די זמן על-מנת למחוק קבצים אישיים שלו מהמחשב. המשיב הוא איש מחשבים מנוסה. יש להניח כי ידע שהחזרת המחשב למבקשת משמעה בהכרח שזו תחדור למחשב על-מנת לדעת אילו עוד מסמכים ניסח השיב עבור המשיבה וכן אילו מסמכים נמצאים במחשבו ושייכים למבקשת. לפני מסירת המחשב נפגש המשיב עם עו"ד. לא מן הנמנע שדנו גם בדרישת המבקשת להחזיר אליה את המחשב מיידית ובמשמעות הנובעת מכך, לרבות האפשרות שהמבקשת תעיין בקבצים המצויים בו ובאילו שנמחקו.

לו היה מעוניין למנוע מהמבקשת לעיין במחשבו, יש להניח שהיה מוצא את הדרך להודיע זאת למבקשת, בין בעת מסירת המחשב ובין לפניה. מקרה זה שונה מהמקרים שנדונו בפסיקה, שם נעשה חיפוש במחשב של עובד בהסתר, ללא שהעובד ידע שמישהו בודק את המחשב שלו. כאן נמסר המחשב למבקשת ביודעין, לאחר שהמשיב התייעץ עם עו"ד ואחר שהייתה לו שהות למחוק ממנו קבצים אישיים והוא אף עשה כן. הובהר בדיעבד שהייתה הצדקה לבדוק את המחשב, שכן התברר שהמשיב מחק ממנו גם מסמכים שהיו דרושים למבקשת. לפיכך, המסמכים שהופקו כתוצאה מעיון במחשבו האישי של המשיב אינם פסולים מלשמש כראיה בהליך. הפעולות שנקטה המבקשת לאחר שהמשיב מסר לה את המחשב, נעשו בסבירות והיו מוצדקות בעת שנעשו. אין באמור משום הרשאה למבקשת לאחוז במידע שבמחשב, כבשלה, אלא עליה לתאם עם המשיב ולהעביר לו את המסמכים הפרטיים שלו ללא דיחוי. לגוף הבקשה, נקבע כי המשיב פעל בניגוד להסכם העבודה שלו עם המבקשת, תוך חשיפת סודות מסחריים שלה. המשיב פעל בחוסר תום-לב, תוך פגיעה במחויבותו כלפי מעסיקתו ובאמון הרב שניתן בו. כל אלה מצדיקים מתן תוקף לתניית הגבלת העיסוק שבהסכם העבודה. המשיב אינו רשאי לעבוד במשיבה במשך תקופה של חצי שנה.