ת"א 7648-09-08 סמדר כץ ואח' נ' בן ציון רוטמן ואח'

(פסק-דין, מחוזי מרכז, השופט יעקב שינמן): התובעת, ציירת ואמנית, טענה כי הנתבע פרסם באתר האינטרנט שלו יצירה שציירה, ללא רשותה, תוך סילוף היצירה. הנתבע הוא נכה צה"ל, העוסק בציור גם ככלי שיקומי. לטענתו, העלה את הציור לאתר האינטרנט בשוגג והוא הוסר ביוזמתו תוך זמן קצר. הנתבע יוצר בשיטת השכבות, כאשר הבסיס ליצירה הוא ציור שצייר אחר, עליו הוא מוסיף שכבות באופן דיגיטאלי ולבסוף הוא מסיר את השכבה התחתונה (הציור המקורי). הנתבע השתמש בציור התובעת לצורך תרגול והעלה אותו בשוגג לאתר, כאשר סימן קובץ לא נכון ברשימת הקבצים. נפסק -
  • דין התביעה להידחות. התובענה חרגה מהפרופורציות הדרושות לצורך הגנת זכויותיו של יוצר. אף אם ניתן לראות במעשי הנתבע הפרה, הרי שזו נעשתה בתום לב ואף בשוגג, לפרק זמן קצר ובהיקף חשיפה מינורי. לנתבע לא נשלחה כל התראה מוקדמת להפסיק את ההפרה. אין הוראה בדין המחייבת לנקוט בהתראה, אך חובה זו עולה מחובת תום-הלב החלה על הצדדים בניהול הליכים משפטיים.
  • הנתבע מעולם לא התנגד למתן צו מניעה קבוע נגדו, שכן הסיר את התמונה מהאתר מיד כשגילה זאת ולא הייתה לו כל כוונה לעשות שימוש בציור. הנתבע הוא אדם מבוגר, נכה צה"ל, שטעה טעות חד פעמית ומבלי שהפיק ממנה כל תועלת. גם החוק המאפשר להשית פיצוי סטטוטורי, מעמיד במבחן את היקף ההפרה ואת תום-ליבו של המפר, כשאלות הדרושות לצורך שיקול דעת ביהמ"ש בעת פסיקת הפיצויים.
  • היקפה של ההפרה, ככל שהייתה, משכה והנזק שהיא גרמה, ייתכן וניתן להגדירה "דבר של מה בכך", שאינו מצדיק נקיטת הליכים. גם אם היה ביהמ"ש קובע כי הייתה הפרה של זכויות התובעת, זה המקרה הנדיר והחריג בו אין להשית על המפר תשלום פיצוי, שכן ההפרה נעשתה על-ידי הנתבע בתום לב ומתוך רצון לעשות שימוש הוגן באותה יצירה.
  • הנתבע לוקח תמונה או ציור שלו, או של צייר אחר ועל-גבי יצירה מקורית זו נצבעות שכבות צבע באופן דיגיטאלי, באמצעות מחשב. בשיטה זו, נותן הנתבע פרשנות אמנותית נוספת ושונה לציור המקור, כאשר בסוף הוא מסיר את המקור וכל שנותר הוא היצירה שביצע. בשיטת עבודתו, הנתבע אינו עושה שינוי או סילוף של תמונת המקור, אלא הוא משתמש בה כבסיס או השראה. העברת הציור מציור שמן על בד למדיה הדיגיטאלית ועיבודה בדרך בה עיבד אותה הנתבע, יצרה יצירה חדשה. 
  • השימוש בתמונה נעשה לצורך לימוד והשראה ובנסיבות אלה ניתן לראות בכך גם שימוש הוגן, המותר לפי החוק, המאפשר שימוש לצורך לימוד עצמי ובמקרה דנן לשם תרגול.