(הכרעת-דין, שלום חיפה, השופט ערן קוטון): קובלנה פלילית פרטית שעילתה לשון הרע. בכתב הקובלנה נטען כי הקובלת והנאשם ניהלו מערכת יחסים זוגית במשך מספר חודשים. לאחר סיומה, פרסם הנאשם באתר הרשת החברתית פייסבוק תמונות של הקובלת, בצירוף כינויי גנאי והכפשות. ביום 17.12.2009, דחה ביהמ"ש את טענת הנאשם כי אין עליו להשיב לאשמה. נפסק - הנאשם השתמש בפרופיל אשר לו באתר פייסבוק ואשר בו נמצאו תמונות הקובלת. האתר משמש "רשת חברתית" באמצעותה אנשים מביעים את עצמם, מעדכנים את סביבתם בקורה אותם, מחליפים חוויות ומציגים תמונות. היות והנאשם לא מצא לנכון להגביל את הפרופיל שלו, ברי כי היה מעוניין שכל משתמש אחר באתר יוכל להיכנס גם לפרופיל שלו בלבד שידע את שמו. מכאן, לא ניתן לקבל את דבריו של הנאשם כמהימנים באשר לשימוש המוגבל שעשה באתר. אילו חפץ הנאשם לעדכן את חבריו בלבד בקורות אותו, היה מגביל את השימוש לאותם "חברים". בהיות האתר נגיש לכל משתמשיו, שאינם מוגבלי כניסה לחלק מן הפרופילים של המשתמשים, יש לראות את כל המוצג בפרופיל של המשתמש שלא הגביל את עצמו כמהווה "פרסום" (פרסום בכתב במקרה דנן). הנאשם לא מנע מן הקובלת להיחשף לדבריו הכתובים, כפי שלא מנע זאת מאיש. מכאן שיש לקבוע כי הכתב היה עשוי לפי נסיבות העניין להגיע לאנשים נוספים זולת הקובלת, כפי שאכן הגיע בפועל. אין להשוות בין דבר נאצה הנאמר לרגע ומשתכח מלב, לבין כיתוב מתמשך המלווה את תמונות הקובלת בפרופיל, כהגדרת (תיוג) תמונה, כהגדרת תכונה, וכטקסט המפרש למתבונן את שרואות עיניו. אין מדובר בקללות, גידופים ונאצות בלבד. הצופה אמור להתייחס לדמות הקובלת כפי שהנאשם ביקש לציירה, באור פוגעני, באור מזלזל וכעלמה מופקרת שאינה ראויה להערכה. לו חפץ הנאשם להסיר חוצנו מן הקובלת ולנתק את הקשר ביניהם, ניתן היה להסיר את תמונותיה בכללותן מן הפרופיל שלו, אך הנאשם ביכר להותיר את התמונות ולייחס לקובלת תכונות מסוימות תוך פגיעה בכבודה, כזוגתו בעבר, כאישה בוגרת וכאדם. פגיעה זו שנמשכה לאורך זמן אינה מהווה קללה או גידוף ויש בה לשון הרע, באשר היא עלולה להשפיל את הקובלת בעיני הבריות, היא עלולה לעשותה למטרה ללעג ולבזותה בשל התכונות המיוחסות לה. לא קמה בנסיבות המקרה הגנת "זוטי דברים". הקובלת עמדה בנטל להוכיח כי הפרסום נעשה במטרה לפגוע. הנאשם הורשע בעבירות שיוחסו לו (עבירה על סעיף 6 יחד עם סעיפים 1(1) ו-1(2) לחוק איסור לשון הרע.