עמר"מ 13028-04-09 בנימין אליהו נ' עיריית טבריה

(פסק-דין, מחוזי מרכז, השופטת נגה אהד): ערעורים על פסק-דינו של ביה"ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, שהרשיע את מבקר עיריית טבריה בעבירות משמעת והשית עליו עונשים שונים. בין היתר, דחה ביה"ד את בקשת המערער שלא לקבל כראיה נתונים והודעות דוא"ל שהועתקו מספריית הנאשם על-גבי שרת העירייה [ת.מ. 46/06]. בית המשפט קיבל את הערעור, זיכה את המערער מכל האישומים והורה להחזירו לתפקידו. המערער חזר על טענתו לפיה הגשת ממצאים שנתפסו בתיבת הדוא"ל האישית שלו כראיה, מהווה פגיעה בפרטיות והאזנת סתר אסורה. לעניין זה נפסק -
  • חוק הגנת הפרטיות קובע כי פגיעה בפרטיות באה לידי ביטוי, בין היתר, בבילוש או התחקות אחר אדם, האזנה האסורה לפי החוק, העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו בלי רשות מהנמען או הכותב. הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית ובתי המשפט העניקו פרשנות רחבה לזכות זו וכללו בה גם פרטיות מידע שהועבר בתקשורת מחשבים וגלישה באינטרנט.
  • העתקת תיבת הדוא"ל האישית של המערער מהווה חדירה אל פרטיותו והיא שקולה לחיטוט בחפציו האינטימיים, או לחיפוש במגירה הנמצאת בלשכה בה מונחים חפציו האישיים. יש לדחות את טענת המשיבה לפיה הנתונים נלקחו משרת מחשב שבבעלותה ולפיכך אין פגיעה. מתחם הפרטיות אינו נקבע לפי דיני הקניין. הזכות לפרטיות היא זכותו של האדם ולא של המקום.
  • תפיסת תכתובת הדוא"ל ששלח המערער נעשתה בניגוד לדין, תוך פגיעה בפרטיותו וסיכון מנגנון הביקורת בעירייה. חדירת המשיבה לתיבת הדוא"ל של המערער נעשתה על-ידי הגורם המבוקר וכן בהעדר הסכמה מפורשת או ידיעה של המערער. הפגיעה במקרה זה נעשתה במידה העולה על הנדרש, שכן הייתה למשיבה האפשרות לאסוף המידע באופן חוקי, על-ידי פנייה לערכאות המוסמכות, אשר להן הסמכות לבדוק נחיצותו של אקט פוגעני זה.
  • אין לקבל את הראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות, במטרה לפגוע במעמדו של מבקר הפנים ותוך פגיעה בעבודתו. פגיעה אסורה בפרטיות מובילה לפסלות הראיות שהושגו באמצעותה, כאמור בסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות.
  • אם בתיבת הדוא"ל של המערער הושארה הודעה, או שנשאר עותק מהודעה שהוא שלח בעצמו והמערער לא נתן הסכמתו לכך שמי מנציגי המשיבה 'יאזינו' לתוכן ההודעה, אזי מדובר בהאזנת סתר אסורה. אין מקום, לטעם ביהמ"ש, בהבחנה ובהפרדה בין הודעה שהגיעה ליעדה ונקראה, לבין הודעה שנמצאת בדרך ליעדה, שכן התכלית החקיקתית של חוק האזנת סתר נועדה למנוע מאדם שלישי להאזין לתוכן הדברים שנאמרו בין שניים, כשאיש מהם לא הסכים להאזנה.