בר"ע 638/09 ר.ב. נ' ו.ג.

(החלטה, מחוזי באר שבע, השופטת צילה צפת): בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בב"ש, בה ניתן צו המורה למבקשת למסור לידי המשיב את מכשירי הטלפון הנייד והמחשבים שברשותה והמאפשר למשיב להביא את החומר למומחה מטעמו, על-מנת לדלות מהם כל פרט הנוגע לבנם הקטין של הצדדים, לרבות מקום הימצאו. המבקשת טענה כי הצו אינו חוקי, אינו חוקתי וניתן בחוסר סמכות עניינית. נפסק - דין הבקשה להידחות. התובענה העיקרית הוגשה על-ידי המשיב לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), לאחר שבנו נחטף על-ידי המבקשת. המבקשת מפרה במשך למעלה משנה וחצי את פסק-הדין שניתן, המורה על החזרתו המיידית של הקטין. המשיב רשאי לפנות לביהמ"ש בבקשה למתן סעדים לצורך איתור הילד החטוף ועל הרשות השיפוטית לעשות כל שניתן על-מנת לאתר את הקטין ולהבטיח את החזרתו ובכלל זה קבלת סיוע משטרת ישראל. במקרה דנן, הצו למסירת הטלפונים הניידים והמחשבים ודליית המידע מהם ניתן בסמכות על-ידי ביהמ"ש, ברוח האמנה ולצורך הגשמת יעדיה. רשימת ההליכים שניתן לנקוט בהם לצורך ביצוע פס"ד בעניינו של קטין אינה רשימה סגורה והיא נתונה לשיקול דעת ביהמ"ש. יש לנקוט בכל ההליכים הנדרשים, לרבות צעדים דרסטיים ופולשניים, לצורך השגת מידע אשר למקום הימצאו של הקטין. ההחלטה ליתן צו חיפוש ותפיסה נשוא ההליך הינה ראויה ומתבקשת בנסיבות העניין. ביהמ"ש לענייני משפחה, הנעתר למתן צו חיפוש ותפיסת נכסים, אינו כבול לסייגים שבתקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, שהרי לא מכוחו ניתן הצו. זכות המבקשת לפרטיותה נסוגה במקרה זה מפני זכות המשיב והקטין לקיום פסה"ד.