(גזר-דין, שלום ראשון לציון, השופט אברהם הימן): הנאשם הורשע בעבירות של פרסום והחזקת פרסומי תועבה ובהם דמות קטין. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, לפיהן החזיק ברשותו סרטים ותמונות המתעדים מעשי תועבה מיניים כלפי ובהשתתפות קטינים. הנאשם החזיק במחשבו האישי 6 תמונות ובתקליטורים 5 סרטים וכן העביר לאחרים את פרסומי התועבה, באמצעות האינטרנט, כולל למי שנחזו בפניו כקטינות. נפסק - בשקילת המעשים בהם הודה הנאשם, לפי טיבם ותכלית החקיקה המצויה ביסוד העבירות בהן הורשע, נדחית בקשת הנאשם לביטול הרשעתו. המחוקק מצא להחמיר בעבירות בדבר החזקה ופרסום של חומר תועבה כל שהן מתייחסות לקטינים. יש לנקוט בכל האמצעים, ישירים ועקיפים, על-מנת להלחם ברוע זה שבא אל העולם. יש להלחם גם באלה המחזיקים בחומר תועבה, אף שההחזקה היא לשימושם העצמי, קל וחומר אלה המפיצים חומר זה. גם אם לכאורה אין בהחזקה "תמימה" של החומר כדי פגיעה באחרים, הרי משום שהחומר מופץ על-ידי אחרים תוך ניצול הקטינים, אזי אין כאן בשום פנים ואופן החזקה תמימה. יש להעניש גם את "מחזיקי הקצה" של התועבה. הנאשם הפיץ חומר תועבה באינטרנט למי שנחזו להיות קטינים ובכך מצא סיפוק והנאה מפוקפקים ביותר. בעידן האינטרנטי קיימים יתרונות רבים לזרימת מידע חשוב ומהותי. אלא שבצמד לחשיבות הרבה שיש לאינטרנט, קיימים בצדה פגמים רבים שעלינו לעמוד בפרץ ולחסום אותם, בין היתר הנגישות והזמינות לחומר פורנוגרפי המערב ניצול קטינים. האינטרנט הפך להיות מכשיר רב חשיבות לעשיית רווחים קלים הנובעים לעיתים מנטיות סוטות של חלקים באוכלוסיה. יש להעביר מסר ברור כי אם ייעשה שימוש נלוז במערכת זו, שבעיקרה באה לסייע לאדם, הרי העונש חייב להיות חמור. על הנאשם נגזרו 4 חודשי מאסר (ייבחן ריצוי העונש בעבודות שירות), 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,000 ש"ח.