ת"א 22992-09-09 מכון התקנים הישראלי ואח' נ' פלוני אלמוני ואח'

(החלטה, שלום ת"א, השופטת חדוה וינבאום וולצקי): בקשה להורות למפעילת האתר Ynet לחשוף את כתובת ה-IP של פלוני, שפרסם תגובית לכתבה באתר שעסקה בעובדי מכון התקנים. לטענת המבקשים יש בפרסום משום לשון הרע אודותם. המשיבה הסירה את התגובית מיד עם פניית המבקשים. נפסק - מהות הבקשה במתח בין הזכות לחופש הביטוי, לבין זכות האדם לשמו הטוב. בפסיקה בסוגיה זו, ניתן למצוא שלוש גישות. האחת, היא זו המקדשת את שמו הטוב של האדם ומתירה חשיפת פרטי גולשים ברוחב לב. השנייה, שרואה ליתן לחופש הביטוי מעמד עליון ולהגבילו רק במקרי קיצון, כאשר עשויה לקום אחריות פלילית ואינטרס ציבורי דורש את החשיפה. השלישית, גישת ביניים, בה ככל שהאמירה נוגעת יותר לצנעת חייו של הנפגע יטה ביהמ"ש לחשוף את הפרטים וככל שהאמירה נוגעת לתחום הפוליטי, יטה ביהמ"ש שלא לחשוף. בטווח עומדות אמירות הנוגעות לעניינים מסחריים-עסקיים. יש למצוא את שביל הזהב בין שתי גישות הקיצון. יש לעשות שימוש במבחן המידתיות כאשר בוחנים האם בנסיבות המקרה יש להיעתר לבקשה. יש לבחון מה הנזק העשוי להיגרם למושא הפרסום לעומת התועלת הציבורית שעשויה לצמוח מהפרסום. יש ליתן משקל רב ליכולת לחשוף שחיתויות בגופים גדולים, רק מקום שפרטי החושף יישארו חסויים. חשיפת שחיתויות הינה בעלת ערך ציבורי ומכאן שראויה להגנה רבה. במקרה דנן מדובר בפרסום בודד ולזמן קצר ומכאן שאין נזק מתמשך. אף מדובר בתגובית שבאה לאחר פרסום העוסק בהתנהלות המכון ועובדיו, מכאן שפרסום בעניין כבר נעשה. כן יש להביא בחשבון כי מדובר במוסד בעל מעמד בציבור ועל כן יש עניין לציבור לדעת את הנעשה בו. זהו מסוג המקרים שאם תותר חשיפת הגולשים, לא נמצא אותם עוד במקומותינו, שכן אם אדם יידע שזהותו תיחשף, הוא יימנע מחשיפת הפרטים מחשש שיבולע לו בעקבות כך. הבקשה נדחתה.