(פסק-דין, תביעות קטנות נתניה, השופטת יעל קלוגמן): תביעה לפיצוי מכוח הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת טענה כי הנתבעת שיגרה אליה שני מסרונים, ללא הסכמתה. נפסק - מעדויות הצדדים עולה כי בשנת 2005 הזמין מאן דהוא (שאינו התובעת) מהנתבעת שירות תוכן (בדיחות) לטלפון הנייד. אין מחלוקת כי שירותי הנתבעת הוזמנו באמצעות מספר הנייד שהתובעת אישרה כי הוא המספר שלה (מספר שניתן לה על-ידי מעסיקה). הנתבעת שיגרה את המסרים בהתאם להזמנת מנוי שקיבלה מאותו מספר נייד, שבו משתמשת התובעת, וכל עוד לא ביקש אותו מנוי להפסיק את השירות, המשיכה הנתבעת לספק אותו בהתאם להזמנה. ספק רב אם תוכן מסרי הנתבעת יכול להוות "דבר פרסומת". מדובר בתוכן של בדיחות, שנשלח למנויים באתר ההומור של הנתבעת, לפי הזמנתם המפורשת. התובעת קיבלה את המלצת ביהמ"ש למשוך את התביעה והיא נדחית.