(פסק-דין, שלום ראשון לציון, השופטת יעל בלכר): תביעה לפיצוי בגין נזקים שנבעו לתובעת, לטענתה, מסיום יחסי שותפות במשרד עורכי דין. בין היתר, טענה התובעת כי הנתבע פגע בפרטיותה, כאשר חדר לכאורה לחשבון הדוא"ל האישי שלה, בו השתמשה לצורך עבודתה, קרא את הדואר הממוען אליה ואף השיב לחלקן של ההודעות. התובעת תמכה את טענתה בהודעת דוא"ל ששלחה לה אחותה. לטענתה, השיב הנתבע לאחותה בהודעת דוא"ל מתוך חשבון הדוא"ל שלה, זאת למרות שלא היה נמען להודעה. נפסק - כפי שציין המומחה מטעם התובעת, את השערת התובעת לפיה הנתבע הפנה את כל הדוא"ל שיועד לה לתיבת הדוא"ל שלו, ניתן לבדוק בשרת. התובעת לא הביאה כל ראייה לכך שהייתה בשרת הפנייה של הדוא"ל שמוען אליה לתיבת הדוא"ל של הנתבע והענין נותר בגדר השערה בלבד. הנתבע הצביע על כך שקיימת גם אפשרות שהודעת הדוא"ל נשלחה אליו בעותק נסתר. המומחה הודה כי תדפיס הדוא"ל היה נראה זהה גם אילו נשלח לתובע עותק נסתר וכי לא התייחס לאפשרות זו בחוות דעתו. מתעוררת שאלה ביחס למומחיותו של המומחה, שהינו טכנאי רשתות מוסמך ובעל חברה המספקת שירותי מחשוב למשרד התובעת. לא פורט ניסיון מניח את הדעת, שמקנה לו מעמד של מומחה לדבר, גם בהעדר השכלה פורמלית. התובעת טענה בכלליות, כי הנתבע פגע בפרטיותה, בדרך של חדירה לחשבון הדוא"ל. ברם, הודעת הדוא"ל ששלחה אחותה היא המקרה הספציפי היחיד שהתובעת הציגה להוכחת טענותיה. מקרה זה לא הוכח. ברי שלא הוכחה כלל הטענה הגורפת של התובעת. לא הובא לעדות ולו לקוח אחד על-מנת להוכיח את הטענה כי שלח לתובעת מייל ולא נענה על-ידה. התביעה נדחתה.