(פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, השופטת חנה פלינר): התובע הגיש תביעה המבוססת על הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (חוק הספאם) וכן טען להפרת פרטיותו. נפסק - דין התביעה להידחות. התובע היה לקוח של הנתבעת. יחסים אלו הסתיימו וטענות התובע באשר למשלוח דברי פרסומת נוגעות לאירועים שאירעו לאחר מכן. הנתבעת הציגה פרטים מהם ניתן ללמוד שהתובע אישר את קבלת הדיוורים. בנוסף, התובע לא הוכיח כי המסרונים שקיבל מהווים פרסומת במובנה בחוק. התובע הודה כי מדובר במסרונים אינפורמטיביים בדבר שערי ריבית וכו'. ניתן לראות זאת כמידע המשווק ללקוח ולאו דווקא כפרסום אסור. ברגע שהבהיר התובע את רצונו שלא לקבל יותר מסרונים, פסקה הנתבעת מלעשות כן. הודעה בכתב מטעם התובע על רצונו להפסיק לשלוח מסרונים הייתה מספקת במקרה דנן ולא היה מקום להגיש את התביעה. התובע ישא בהוצאות בסך 500 ש"ח.