(פסק-דין, שלום ראשון לציון, השופט אורן שוורץ): הנתבע שלח מכתב לתובעים, במצורף להודעת דואר אלקטרוני חוזרת לתובע ולרשימת התפוצה של לקוחותיו, באמצעות "השב לכולם" (reply all) במקום "השב לשולח" בלבד. בסמוך למשלוח ההודעה, הפנה אחד מהמכותבים את תשומת לבו של הנתבע לכך שההודעה נשלחה לתפוצה רחבה והנתבע שלח הודעת התנצלות לרשימת התפוצה, בה ציין כי ההודעה הייתה מיועדת לתובעים בלבד. התובעים טענו כי תוכן ההודעה, בה מלין הנתבע אודות התובעים, מהווה לשון הרע כלפיהם. נפסק - המכתב מהווה "פרסום" כהגדרתו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע. ראשית, המכתב הופץ בדואר חוזר לרשימת התפוצה של התובע והוכח כי המכתב הגיע לרשימת התפוצה. שנית, עצם משלוח הודעת ההתנצלות יש בה כדי ללמד על הודאה מצד הנתבע בדבר "פרסום" המכתב. יש במשלוח המכתב כדי פרסום לשון הרע כלפי התובעים. המכתב מנוסח בלשון חריפה והנאמר בו מתאר את התובעים באור שלילי ביותר. הנתבע היה ער לקושי שבהפצת המכתב לרשימת התפוצה של התובעים, בדואר חוזר לכולם. להגנתו, טען הנתבע שמדובר בטעות וכי התכווץ ללחוץ על סמן "השב". עדות הנתבע מהימנה על בית המשפט. משלוח הודעת ההתנצלות, עוד בטרם נדרש הנתבע לעשות כן על-ידי התובעים, מהווה חיזוק של ממש לגרסתו של הנתבע כי משלוח ההודעה נעשה בטעות ובתום לב. יש לקבוע כי פרסום המכתב והפצתו בדואר חוזר נעשתה בתום לב, אגב טעות של הנתבע במשלוח ההודעה בדואר אלקטרוני. עם זאת, חרף הטעות במשלוח, לא ניתן להתעלם במישור העובדתי-תוצאתי, ממשלוח המכתב ופרסומו לתפוצת הדואר של התובעים. הנתבע ישלם לתובעים פיצוי בסך 25,000 ש"ח.