(גזר-דין, שלום תל-אביב, השופטת גיליה רביד): הנאשם הורשע בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה, ניסיון גניבה, חדירה לחומר מחשב ופגיעה בפרטיות. התיק עוסק בתוכנית פלילית בה מעורבים גורמים שונים ובלתי ידועים, שאחד מהם הוא הנאשם, לביצוע מעשי גניבה באמצעות האינטרנט. במסגרת התוכנית בוצעו מספר רב של חדירות באמצעות האינטרנט לחשבונות של לקוחות בנקים, תוך פגיעה בפרטיותם. בחלק מהמקרים הועברו מחשבונות המתלוננים סכומי כסף שונים לחשבונות של צדדים שלישיים. נפסק - בפנינו מסכת של עבירות חמורות ומתוחכמות, שבוצעו באופן שיטתי ובתכנון מראש. הגורמים המעורבים לא רק שחדרו לחשבונות הבנק של המתלוננים ומשכו מהם כספים במרמה, אלא גם הסוו היטב את עקבותיהם תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. משיכות הכספים בוצעו מבתי קפה אינטרנט, חלק מהעקבות הובילו את שרתים בחו"ל והעברת הכספים בוצעה לאנשים זרים שנענו למודעה בעיתון. החומרה הגלומה במעשים אינה מסתכמת רק בשליחת היד בכספי הזולת, אלא גם בדרך ובשיטה בהם בוצעו, תוך שנכרכות בתוכם עבירות מחשב. בתי המשפט מייחסים חומרה רבה לעבירות מחשב, הן משום הקושי הרב לחשוף אותן והן משום פוטנציאל הנזק הרב שקיים בהן לחיי הכלכלה, המסחר והבנקאות. מקום שעבירות מחשב מצליחות להיחשף ולהתגלות, על ביהמ"ש לנקוט אמצעים עונשיים מכבידים שיהא בהם מסר מרתיע וברור, לפיו חברה מתוקנת לא תוכל להשלים עם מעשים אלה שפגיעתם בחיי הכלכלה והמסחר כה גדולים. לא ניתן להתעלם מהפגיעה בפרטיות המתלוננים כתוצאה מהחדירה לחשבונות הבנק שלהם. נכון שלא מדובר במידע אינטימי מטבעו, אך גם אין לראות את הפגיעה כזניחה. על הנאשם הוטל מאסר בפועל לתקופה של 40 חודשים וכן הופעל נגדו עונש קודם של מאסר על תנאי. בנוסף, הוטל על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים וקנס כספי בסך 10,000 ש"ח.