ת"פ 2917-08-08 מדינת ישראל נ' רוטמן

(הכרעת-דין, שלום חיפה, השופטת רחל חוזה): הנאשם, חוקר פרטי במקצועו, הודה בביצוע העבירות המיוחסת לו בכתב האישום. במסגרת עבודתו, פנה הנאשם מספר פעמים לחברו, עובד הביטוח הלאומי ובעל גישה למאגרי המידע החסויים של הארגון. עקב בקשותיו, קיבל הנאשם לידיו מידי חברו מידע ממסוף המחשב של הביטוח הלאומי, הקשור לעניינים בהם טיפל כחוקר [גזר-דינו של עובד הבל"ל ניתן במסגרת פ 2391/07]. האם יש מקום להימנע מהרשעת הנאשם? נפסק - ההלכה היא כי ביהמ"ש יעשה שימוש זהיר ביותר ב"אי הרשעה" וכי הליך זה ינקט אך במקרים יוצאי דופן ביותר. מכלול הנסיבות בתיק מלמד כי לא מתקיימים הקריטריונים לאי-הרשעה. העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות. מדובר במעשים שמהותם פגיעה בפרטיות ואלה התבצעו בצורה מאורגנת ובמשך תקופה ארוכה. יש במעשים פוטנציאל של ממש לפגיעה בפרטיותם של אנשים רבים ולפגיעה באמון שהציבור רוכש למוסדות ציבוריים כמו המוסד לביטוח לאומי. ריבוי המעשים והתמשכותם מעידים כי אין מדובר במעידה חד פעמית. הנאשם הורשע בעבירות של שידול להוצאת מסמך ממשמורת, שידול לפגיעה בפרטיות ושידול להפרת חובת סודיות.

עדכון: ביום 23.4.2009 נגזר-דינו של הנאשם ל-12 חודשי מאסר על-תנאי וכן קנס בסך 20,000 ש"ח.