(פסק-דין, שלום חיפה, השופטת כאמלה ג'דעון): תביעת לשון הרע. התובע והנתבע עוסקים בתחום הבדיקות ללא הרס (NDT). עניין התביעה בהודעות דואר-אלקטרוני, בהן השמיץ לכאורה הנתבע את התובע בפני צדדים שלישיים. הנתבע הכחיש כל קשר בינו לבין המיילים נשוא התביעה. נפסק - מבחינת פרטי השולח, מדובר בשתי קבוצות של מיילים. בקבוצה הראשונה נכללים מיילים בהם נרשם במפורש שם הנתבע בפרטי השולח (arie rosen) ובקבוצה השנייה נכללים מיילים בהם מופיעים סימני שאלה (????) במקום שם השולח. לגבי הקבוצה השנייה, לא ראוי לייחס את המיילים הנכללים בה לנתבע, חרף הדמיון בסגנון ההתבטאות, בשל העדר זיהוי של פרטי השולח. לא ניתן לקבל את הכחשת הנתבע באשר לקבוצת המיילים הראשונה.

ראשית: פרטי השולח נושאים את שם הנתבע ואת כתובתו האלקטרונית, כפי שאושרו על-ידו מעל דוכן העדים. מן המפורסמות של עולמנו הטכנולוגי הוא שהשימוש בדואר האלקטרוני נעשה באמצעות סיסמה אישית. הנתבע הסתפק בהכחשה בלבד ולא נתן כל הסבר מדעי או אחר להימצאות שמו וכתובתו האלקטרונית במיילים הנ"ל, בשים לב לסיסמה האישית האמורה להיות בידיעתו בלבד. במקרה זה עובר הנטל לנתבע להוכיח כי המיילים לא יצאו תחת ידו, אך הוא לא עמד בנטל זה; שנית: האמור במיילים משקף את דעתו האישית של הנתבע על הצדדים המעורבים; שלישית: כל הביטויים והמושגים שהופיעו במיילים שאובים מתחום ה-NDT, שהנתבע מעורה בו; רביעית: הנתבע אף שלח בחזרה פקס לתובע. יש לקבוע כי המיילים נשלחו על-ידי הנתבע. לגוף העניין נקבע כי המיילים עונים להגדרת לשון הרע וכי מתקיים יסוד הפרסום, הואיל והמיילים הגיעו לאדם זולת התובע. באשר לגובה הנזק, יש לקחת בחשבון את העובדה שהפרסום נעשה בפורום מצומצם. בנוסף, יש להתייחס לארבעת המיילים כקבוצה אחת לצורך קביעת שיעור הפיצוי. הנתבע יפצה את התובע ב-30,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח.