א 2433/07 עיריית אריאל נ' וואלה תקשורת בע"מ

(פסק-דין, מחוזי תל-אביב, השופט אבי זמיר): האם קיימת הצדקה להורות לנתבעת לחשוף מידע העשוי להצביע על זהותו של מי ששלח שתי הודעות דואר-אלקטרוני אל ראש עיריית אריאל ובהן התייחסות שלילית ופוגענית כלפיו וכלפי עובדי התובעת? נפסק -
  • הפסיקה הדנה בסוגיות שביסוד ההליך נוקטת בשתי גישות עקרוניות, שלכאורה אינן עולות בהכרח בקנה אחד. האחת נוטה לצמצם את מסגרת המקרים שבהם ראוי לחשוף את זהות הכותב והשנייה נוטה להרחיבה. הצדדים הזכירו גם את הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008, שטרם אושרה, אך ניתן ללמוד על הרציונל שניצב ביסודה.
  • לשיטת שתי הגישות, קיימת אפשרות עקרונית להורות על חשיפת פרטי הכותב במקרה שבו קיים חשש להתגבשות עוולה אזרחית ומסגרת המקרים לא תצומצם בהכרח אך ורק לקיומו של חשש לביצוע עבירה פלילית. היישום הקונקרטי הוא החשוב. הצעת החוק מבטאת את המבחן הראוי. גם בטרם הבשלתה למעשה חקיקה גמור ועשוי, יש בה כדי ללמד על "הלך הרוח" של המחוקק וניתן למצוא בה את האיזון המתחייב בין הזכויות המתנגשות.
  • מהו מבחן ה"חשש של ממש" לביצועה של עוולה, שעשוי להביא למסירת הפרטים המזהים? ב"מדרג החששות", אין הכוונה רק לחשש של מה בכך או לחשש "סתם", מחד גיסא, אך גם לא לחשש "וודאי" או "קרוב לוודאי", מאידך גיסא. "הנחת הדעת" של ביהמ"ש תתרחש, אם יהיו בפניו ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. על ביהמ"ש להיווכח כי לתביעת המבקש סיכויים טובים להתקבל, אפילו לכאורה. מבחן זה ראוי, מאחר ואין הוא מתיר מסירת הפרטים באופן גורף, אך גם יש בו כדי להרתיע גולשים מביצוען של עוולות נזיקיות באופן חופשי, תוך עשיית שימוש בכלי המהיר והנוח של רשת האינטרנט ותוך הסתתרות מאחורי מסך האנונימיות.
  • מן הכלל אל הפרט - שתי הודעות המייל נשוא התביעה אינן מקימות עילת תביעה טובה בידי התובעת או מי מאנשיה, באשר לשלושת האיסורים החקיקתיים הנקובים בכתב התביעה (הסתה לגזענות, הטרדה מאיימת ולשון הרע). התביעה נדחתה.