בש"א 180513/08 א 53045/08 ערב ערב באילת נ' פלוני/ת ואח'

(החלטה, שלום תל-אביב, השופטת בלהה טולקובסקי): בקשה למתן צו עשה זמני, אשר יורה למשיבה 2 (012 סמייל תקשורת בע"מ) למסור למבקשת את זהות המשתמשים בשתי כתובות IP. המבקשת, המוציאה לאור מקומון בעיר אילת, טענה כי גולשים אנונימיים פרסמו כותרת שקרית ומזויפת באתר האינטרנט eilati.co.il. לטענתה, מהווה הפרסום נשוא הבקשה לשון הרע אודותיה, כאשר הרקע לדברים היא מערכת הבחירות המקומית בעיר אילת. נפסק - בהעדר חקיקה המסדירה את סוגיית חשיפת זהותם של גולשים באינטרנט וקובעת נוסחת איזון סטטוטורית בין חופש הביטוי של הדוברים באינטרנט, לבין זכותו של הפרט להגנה מפני לשון הרע, הובעו בפסיקת בתי המשפט דעות שונות בסוגיה זו. משהצעת חוק מסחר אלקטרוני טרם גובשה לכלל חקיקה ומשטרם נפסקה הלכה על-ידי ביהמ"ש העליון, ראה ביהמ"ש לנקוט בדרך הביניים ולבחון הבקשה בהתאם למבחנים שהותוו על-ידי השופט עמית ב"פרשת רמי מור". במקרה דנן, לא התקיימו נסיבות מיוחדות המצטברות לכדי אותו "דבר מה נוסף", המצדיק את חשיפת זהותו של הגולש האנונימי. על-אף שהמבקשת טוענת כי הפרסום נחזה להיות כותרת של ידיעה מתוך עיתון כלכלי, הרי שמדובר בקטע סרוק שלא ברור מה מקורו. המשקל שקורא סביר עשוי לייחס לפרסום מסוג זה, בפרט על רקע קיומה של מערכת בחירות, אינו גבוה. משכו הקצר של הפרסום מצמצם עד למאוד את פוטנציאל הפגיעה הטמון בו ומשמנהל האתר הפעיל את סמכותו ודאג להסרה מיידית של הפרסום, עוד באותו היום, אין הצדקה להתערבות ביהמ"ש בחשיפת זהותו של הגולש האנונימי. בנסיבות הענין, היה באפשרות המבקשת להגיב על הפרסום, להכחישו ולהפריכו באתר בו פורסם. המבקשת לא פנתה לגולש האנונימי, להעמידו על הכוונה להגיש תביעה ולבקש ממנו לחשוף את זהותו, באתר בו התפרסם הפרסום הפוגע. הבקשה נדחתה. עם זאת, נעתר ביהמ"ש לבקשתה הנוספת של המבקשת והורה למשיבה לשמור ברשותה את הנתונים הרלבנטיים, עד למתן פס"ד בתובענה העיקרית.