(פסק-דין, מחוזי באר-שבע, השופטים פלפל, יפה-כ"ץ וביתן): ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום באשדוד [פ 1620/04 המחלקה לחקירות שוטרים נ' גבאי שמעון ואח']. המערער, חוקר במשטרת ישראל, הורשע לפי הודאתו בעבירה של השגת מידע שאינו זכאי לקבלו, מן המרשם הפלילי, בניגוד לס' 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, לאחר שערך בדיקות ושלף פלטי רישום פלילי ממאגר המידע המשטרתי. הערעור נסב על דחיית בקשתו של המערער לביטול הרשעתו. נפסק - בימינו, כשנתונים אישיים של אזרחים אגורים במאגרי מידע שונים, הצורך להבטיח שתוכנו של מאגר נתונים ישמש אך לצרכים להם נועד, חיוני וברור מאליו. שימוש במידע שבמאגר המשטרתי שלא כדין, פוגע בפרטיות האנשים שהמידע נוגע אליהם ויש בו כדי לפגוע באמון הציבור במשטרה. "עבירת החדירה למחשב..., הינה בעלת השלכה נורמטיבית כללית על ציבור רחב של בני אדם, אשר נתוניהם האישיים מצויים במאגר המידע, ואשר הופכים, באמצעות העבירה האמורה הפקר בידי עברייני מחשב, העושים במאגרים כבתוך שלהם...". אמנם הדברים הנ"ל מתייחסים לעבירה של "חדירה לחומר מחשב שלא כדין", אך למעשה האינטרס המוגן בהוראה זו ובהוראה העונשית שבחוק המרשם הפלילי, חד הוא. נתוני המרשם הפלילי אגורים במחשבים והם מוצאים מהם באמצעות מחשבים. על-כן, בדר"כ, שוטר המוציא שלא כדין מידע מהמרשם הפלילי, מבצע גם עבירה של "חדירה לחומר מחשב שלא כדין". אין בנסיבות העבירה והמערער דבר כה יוצא דופן המצדיק סטייה מהכלל לפיו מי שעבר עבירה - מורשע בביצועה. הערעור נדחה.