(החלטה, ביה"ד האזורי למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, ד. בן-טל, ש. רייך, א. אבוחצירה): בקשת הנאשם כי ביה"ד לא יקבל כראיה נתונים שהועתקו מספריית הנאשם על-גבי שרת העירייה. הנתונים נועדו להראות כי הנאשם עשה שימוש במחשבי העירייה שלא לצורכי עבודתו. נפסק -

• מדובר במחשב ובשרת בבעלות העירייה, כשלנאשם הוקצתה תיבת דוא"ל לשימוש אישי. מידע המצוי בתיבה זו, נגיש לכל הפחות לאנשי המחשבים בעירייה וניתן להניח שכל עובד סביר יודע שהמידע בתא האישי איננו אישי רק שלו, אלא נגיש לעיונם של גורמים נוספים בעירייה.
• עצם השימוש בשרת ציבורי במקום העבודה, גם כאשר יש למשתמש סיסמת כניסה לתיבה שלו, יש בה ידיעה של המשתמש כי גורמים נוספים האחראים על מערכת המחשוב יכולים להיכנס לתכתובותיו. העובד מסכים מכללא לכך שתיבת הדוא"ל איננה ברשותו הפרטית. פרטיות המידע אינה קיימת במלואה שעה שעושים שימוש בשרת במקום העבודה.
• סעיף 18(ב) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי כאשר הפגיעה, לכאורה, נעשתה בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה, תחול עליו הגנה מפני פגיעה בפרטיות. העד זומן בתור איש מקצוע לבדוק את מחשבי העירייה וגילה בהם כשלי אבטחה. גם נסיבות הפגיעה הלכאורית היו בנסיבות מקצועיות, המצדיקות על-פי חוק את הפגיעה הנטענת בפרטיות הנאשם.
• לצורך בדיקת מחשבי העירייה הועתקו נתוני השרת על-גבי הדיסק אותו מבקשת המאשימה להגיש. בענייננו אין מדובר בשיחה שהועתקה במהלך ביצועה או עת שהיתה בתחנת ממסר כלשהי בדרכה ליעד זה או אחר.
• המדובר בקבצים שנתקבלו אצל הנאשם. ככאלה, העתקתם לאחר שכבר הגיעו ליעדם אינה מהווה "האזנה", שכן במועד ביצוע התשדורת לא הועתקו נתוני התשדורת. נתוני תקשורת המחשבים המצויים במחשב העירייה אינם מהווים האזנת סתר כהגדרתה בחוק האזנת סתר, לכן לא ניתן לפסול נתונים אלו מחמת היותם נתונים שהושגו באמצעות האזנת סתר.

עדכון: ביום 19.6.2008 דחה ביהמ"ש העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (השופטים ריבלין, רובינשטיין ודנציגר), עתירה למתן צו על תנאי שהוגשה בהתייחס לתובענה המשמעתית. העותרים, ביניהם התנועה למען איכות השלטון בישראל, הלינו על החלטת ביה"ד למשמעת וטענו כי אין מקום להתיר שימוש בחומרים שנאספו תוך חדירה לספריית הקבצים של המשיב 4 (מבקר עיריית טבריה). העותרים טענו כי ההחלטה תאפשר גישה של הגוף המבוקר למידע חסוי הנוגע לביקורת עליו. נפסק - דין העתירה להידחות מטעמי סף, זאת חרף הסוגיה החשובה, שדינה להתברר בפורום המתאים. זכות הערעור קיימת רק ביחס לפסקי-דין סופיים של ביה"ד המשמעתי ואינה מתפרשת על החלטות ביניים. בביה"ד הארצי לעבודה תלוי ועומד הליך ערעור על החלטה שניתנה בביה"ד האזורי לעבודה בת"א, העוסק בענין קרוב  [בג"ץ 655/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח' נ' בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ואח'].