(החלטה, שלום פתח-תקוה, הרשמת איריס לושי-עבודי): תביעה שהגישה המבקשת נמחקה, לאחר שב"כ לא התייצב לדיון אליו הוזמן. המבקשת עתרה לביטול החלטת המחיקה, בטענה כי הזימון שנשלח לב"כ המבקשת באמצעות הדואר האלקטרוני, לא הגיע ליעדו. נפסק – תקנה 497ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, העוסקת בהמצאת כתב בי-דין אלקטרוני, קובעת חזקה לפיה מקבל הדוא"ל אכן קיבל אותו במידה ונשלח כדין. על מקבל הדוא"ל להפריך חזקה זו במקרה בו הוא טוען כי לא קיבל את כתב בי-הדין. אין די בהצהרת ב"כ המבקשת כשלעצמה, אלא עליו לתמוך את הצהרתו בראיות חיצוניות נוספות, כגון להראות כי אירעה תקלה במחשב ביהמ"ש, או במחשבו האישי, אשר מנעה ממנו לקבל את כתב בי-הדין ו/או להראות כי לפחות בדק בדיעבד אם אירעה תקלה כזו במועד הרלבנטי ו/או כי הודיע לביהמ"ש על התקלה ו/או כי קיימת סיבה אחרת שמנעה ממנו קבלת כתבי בי-דין בדוא"ל במועד זה. במקרה דנן, לא רק שהזימון נשלח לב"כ המבקשת בדוא"ל – דבר היוצר כאמור חזקה כי הדוא"ל הומצא כדין – אלא אף נקלטה במחשב ביהמ"ש הודעה כי הדוא"ל נפתח ונקרא על-ידי הנמען. דבר זה משול לאישור מסירה של דואר רגיל, שעליו חתם הנמען ובנסיבות אלו ברור כי אין די בהצהרת הנמען ("החתום" על "אישור המסירה" האלקטרוני) כי לא קיבל את הדוא"ל. הבקשה נדחתה.