ב"ש 3544/07 אדר ארז נ' מש יאח"ה

(החלטה, שלום תל-אביב, השופט דן מור): בקשה למנוע ממשטרת ישראל להפיק העתקי מסרונים (הודעות SMS) ממכשיר טלפון סלולרי שתפסה, בטענה להיעדר צו המתיר האזנת סתר. נפסק - הבקשה נדחה:
  • פרשה זו עוסקת במסרונים שנשלחו אל מכשיר הטלפון של המבקש בעבר והמאוחסנים בזכרונו של המכשיר. אין המדובר ב"שיחה" כאמור בסעיף 1 לחוק האזנת סתר, שהרי אותה שיחה כבר הסתיימה ומדובר באיחסון תרשומת אותה שיחה.
  • הדבר דומה למכתב שנשלח אל המבקש והמבקש החליט שלא להשמידו, אלא לשמור את העתקו בידיו. ברור כי למשטרה זכות לתפוס מכתבים אלה ולעיין בהם, בהנחה שמדובר בחקירה כחוק וקיים חשד כי המבקש מעורב בעבירות נשוא החקירה.
  • בהגדרת "שיחה" אף נכללת "תקשורת בין מחשבים". גם אם נתייחס למכשיר הטלפון כמחשב, הרי אין מדובר בתקשורת, דהיינו, יירוט שיחה בין שני צדדים, אלא בתפיסת רישומי תקשורת שהסתיימה והמאוחסנת בטכניקה המתקדמת של ימינו במכשיר הטלפון.
  • כל עוד נערך חיפוש בהתאם לצו חיפוש חתום כדת וכדין על ידי שופט, רשאי השוטר לתפוס כל חפץ העשוי לשמש כראיה בהליך משפטי בשל עבירה. אותם מסרונים המאוחסנים בזכרון הטלפון הינם בחזקת ראיה בחקירה, או שיש בגילוי האמור במסרונים אלו כדי לסייע באיסוף ראיות.
  • אין בסיס לבקשה כי המבקש הוא שיקבע אילו מסרונים יימסרו לעיון החוקרים ואילו מהם יישארו חסויים. גם הטענה כי אין בידי היחידה החוקרת את הזכות לפתוח ולעיין במסרונים, שהתקבלו במכשיר הטלפון מאוחר למועד תפיסתו, אינה מבוססת דיה.
  • גם אם הגיעו מסרונים למכשיר לאחר המועד בו הוא נתפס, הרי שלחוקרים הזכות לעיין במסר המגיע, ממש כמו מצב בו משלשל הדוור מכתב לתיבת הדואר בדירה בה ערכה המשטרה חיפוש כדין.
  • גם חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור, לא תחשב כהאזנת סתר, ועניינו כחלק בלתי נפרד מהחיפוש. צו החיפוש מאפשר את החדירה למחשב ואיש המשטרה שיבצע את אותה "חדירה" יוכל לעיין בכל החומר המצוי באותו רגע במכשיר.