(גזר-דין ללא הרשעה, שלום באר-שבע, השופטת ד. בית-אור): הנאשם הודה בחדירה למחשב שלא כדין ובשיבוש והפרעה לחומר מחשב, עבירות לפי סעיפים 2 ו-4 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995. על-פי כתב האישום, הנאשם חדר באמצעות תקשורת מחשבים לרשימת תפוצה של דואר אלקטרוני, שנשמרה על שרת-מחשב של חברה מסחרית. הנאשם מחק כתובת אחת מרשימת התפוצה ושלח הודעה שחיבר ליתר הכתובות ברשימת התפוצה, באמצעות מחשב החברה. נפסק – הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו אך לא יורשע בדין. מדובר בעבירה בניגוד לחוק המחשבים, שנחקק כדי לתת מענה לתופעה ההולכת ומתרחבת בארץ ובעולם לסוג חדש של עבריינות, היא העבריינות האלקטרונית. עברייני המחשב אינם תואמים את דמותו הסטריאוטיפית של העבריין הקלאסי ונדרש יידע והתמחות לשם חדירה לתוכנות מחשב. יחד עם זאת, יש לבחון את הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. במקרה דנן, מדובר באירוע בודד ומינורי. הנאשם לא ביצע את העבירה לשם בצע כסף או השגת רווחים. לא ברור מהו הנזק החמור שנגרם לחברה ממחיקת שמו של אדם אחד מרשימת התפוצה. על הנאשם נגזרו 100 שעות לתועלת הציבור כטכנאי מחשבים.