מ 1106/07 משטרת ישראל נ' קרלטון מיכאל

(החלטה, שלום ראשון-לציון, השופט אברהם הימן): החשוד, אזרח אנגליה, הוא אחד ממנהליה של חברה זרה מגיברלטר, העוסקת בהפעלת אתרי הימורים באינטרנט. האם למדינת ישראל קמה הסמכות לאכוף את החוק הפלילי על החברה ומנהליה? נפסק -
  • החשדות המיוחסים לחשוד ולחברה הם בשתי עבירות: אירגון ועריכת הימורים וכן פרסום הודעה על הימור (עבירות לפי סעיפים 225 ו-227 לחוק העונשין). תנאי להחלת הדין הפלילי הוא שהמקרה יענה להגדרת "עבירת פנים" בחוק העונשין הישראלי.
  • אין מהמר ללא מארגן הימורים ולהפך. הגבול המשפטי הצמוד לגבול הפיזי בין מדינות אינו עושה את ההבדל ואין נפקא מינה אם המהמרים מצויים בטריטוריה בעלת תחולה משפטית שונה מהמקום בו מצויים האמצעים הפיזיים לקיום ההימורים, דהיינו שרתי המחשב.
  • מארגן ההימורים אינו פועל בחלל ריק, אלא שואב את קיומו מקיומם של מהמרים. הקשר הוא קשר תלותי סימביוטי. חלק בלתי נפרד מארגון ועריכת ההימורים הוא איתור קהל יעד, פנייה אליו, שידולו ושכנועו להמר. עיון בחומר החקירה מעלה כי החשוד והחברה גילו כי הציבור הישראלי הוא קהל יעד בעל פוטנציאל, ולפיכך הקימו אתר בשפה העברית לקהל ישראלי.
  • בעידן טכנולוגי זה, בעיצומה של מהפכת האינטרנט, הרי חובה לערוך שינוי מחשבתי בתפיסת המציאות המשפטית השונה. אף ששרתי המחשב, שהם למעשה הקזינו, מצויים בחו"ל ומזמינים את הציבור הישראלי להמר, הרי אין שטחו של הקזינו מצטמצם למיקום השרתים בלבד. התחום הטריטוריאלי רחב הרבה יותר, הוא זה שבו נעשה שימוש אינטראקטיבי על-ידי מהמרים המצויים בכל מקום ומקום ברשת.
  • מיקום הקזינו ילך אחר מקומם של המתקשרים אליו ומהמרים אצלו. במקרה דנן, לענין הגדרת "עבירת פנים", מקצת העבירות שמבצעות, לכאורה, החברה והחשוד, מתבצעות בגיברלטר ומקצתן מתבצעות בישראל. אם תחום ביצוע העבירה הוא קו דמיוני, הרי הוא תוחם בתוכו את השרתים בגיברלטר ואת המהמרים באינטרנט, בכל מקום בו הם מצויים ביחד עם מחשביהם, כשהם מהמרים באתר ההימורים.
  • הפרסום לאתר ההימורים של החברה, נעשה באופן אגרסיבי בתחום המדינה, באתרי אינטרנט ישראלים ובכתבות נרחבות באינטרנט. החברה משקיעה משאבים רבים בעידוד אקטיבי של ישראלים להמר דווקא אצלם. יש אינטראקטיביות רצופה בין המהמר לאתר ההימורים. בנוסף, התשלום משולם מישראל ומועבר באמצעות כרטיסי חיוב לחו"ל. קיימת, אפוא, תנועה דו סיטרית מובהקת העוברת דרך התחום הטריטוריאלי הריבוני של ישראל.
  • ההנחיה לפיה "יתכן וההימורים אינם חוקיים במקום בו מצוי המהמר" אין בה דבר. אם אכן רצון החברה והחשוד למנוע פגיעה במדינת ישראל ובתושביה, היה עליה לחסום הגישה מישראל.
  • העובדה שההימורים בגיברלטר מותרים אינה עושה את מעשה הפרסום וההפצה בתחום המדינה לחוקיים. כל העבירה של ארגון ועריכת הימורים מתבצעת בארץ. העובדה שהשרתים מצויים מחוץ לשטח המדינה, אין בה כדי להביא למסקנה כי רק חלק מהעבירה בוצע בישראל.

נקבע כי לכל הפחות עברו החשוד והחברה עבירה של פרסום הימורים אסורים. חלה סמכות שיפוט לבית-המשפט בדבר שחרורו בערובה של החשוד. החשוד יהיה חייב להגיע לחקירה, במידה וידרש לכך, בהתראה בת 45 ימים.