- החזקת פרסום תובעה של קטין הוא מעשה הנעשה בחדרי חדרים וניתן לטעון כי הנאשם לא הזיק בכך לזולתו. אלא שאין פני הדברים כך. ככל שיהיו צרכנים לדברי תועבה אלה, כך גם תהיה דרישה לביצוע המעשים החמורים של צילום הקטינים לצורך סיפוק צרכיהם של אותם צרכנים. ברור הוא שמי שמצלם תמונות כאלה עושה זאת מתוך שיקולים כלכליים גרידא כאשר יש לו ציפיה למכור את מרכולתו הבזויה. הנה כי כן, גדיעת ענף הצפיה וההורדה מהאינטרנט של תמונות אלה ממילא יש בה כדי להביא לעקירת התופעה של ניצול הקטינים משורשה או למצער לצמצמה. לכן, איסור החזקת תמונות תועבה של קטינים מגן על הערך העליון שהוא שלומם של קטינים ומניעת ניצולם המחפיר.
- בנסיבות אלה יש לראות בחומרה החזקת תמונת תועבה של קטין מפני שהיא חלק ממערך ההפצה בכללותה.
- בנסיבות הענין דרגת החומרה עלתה מפני שהנאשם גם העביר לאחרים תמונות כאלה באמצעות האינטרנט.
- ככל שמדובר בעביררות חדשות יחסית, ונוכח החומרה הרבה, יש צורך שתצא בת קול מבית המשפט אשר תבהיר את החומרה שבה רואה חברה בת תרבות ניצול של קטינים למטרות צפיה בתמונות המתעדות אותם בעירום ובתמונות בעלות אספקט מיני.
- התייחסות סלחנית לעבירות אלה יש בה משום התפשרות על הערכים והנורמות החוקיות והמוסריות העומדות בבסיס האיסורים הרלבנטיים והאינטרס הציבורי מחייב שמי שעובר עבירות אלה ייצא מבית המשפט כשהוא מתויג כמורשע.
- חומרת העבירה, ובוודאי האפקט המצטבר של שתי העבירות, שולל אפשרות להחריג עניינו של הנאשם על דרך של הימנעות מהרשעה.
- הנאשם הורשע בדין.
- הנאשם נדון לארבעה חודשי מאסר (ועוד חודש מאסר על תנאי) וכן למאה שעות עבודה לתועלת הציבור.
פ 3555/05 מדינת ישראל נ' פוקסמן
(הכרעת דין, שלום פתח תקוה, השופטת נירה דיסקין): הנאשם הודה בהחזקת תמונות מיניות של קטינים במחשבו האישי ועל גבי תקליטורים. כן הפיץ לאחרים מספר תמונות כאלה. נפסק -