בש"א 174875/06 א 55315/06 פלוני נ' בנאטב עופר ואח'

אולי יעניין אותך גם

(החלטה, שלום תל-אביב, השופט ד"ר אחיקם סטולר): בקשה למחיקת הנתבעת 2, תפוז אנשים בע"מ, מהתביעה העיקרית, בטענת העדר יריבות בינה לבין התובע והעדר אחריות לתכנים המתפרסמים על-ידי צד שלישי באתרה. עניין התביעה בתובע ובנתבע 1, המשתתפים בפורום לקהילה ההומו-לסבית באתר האינטרנט 'תפוז'. בכתב התביעה נטען כי הנתבע 1 חשף את פרטיו האישיים של התובע ומסר לגביו פרטים כוזבים, לרבות היותו כביכול נשא של מחלת האיידס. נפסק –

  • סילוק תובענה על הסף הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך כלל יעדיף בית-המשפט שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה.
  • יפים לעניין הדברים שנאמרו בפרשת בורוכוב (ת.א. (כפ"ס) 7830/00 בורוכוב ארנון נ' פורן אלישי), עליהם מרבה להסתמך המבקשת בכדי לבסס את הטענה כי לא התרשלה.
  • המשיב יידע ואף ביקש מהמבקשת במפורש לחסום את הנתבע 1 מן האפשרות להיכנס לפורום שבבעלותה ולגרום לו לנזקים. אף שבקשה זו הועלתה מעלה לדרגי ההנהלה של הפורום, היא זכתה ליפול על אוזניים ערלות שלא השכילו לעשות מאום לפתרון הבעיה, חרף העובדה כי נציג המבקשת ציין כי הוא מכיר את הנתבע ומודע לבעייתיותו. המשיב הוכיח את ידיעת המבקשת בדבר הנזק שנגרם וייגרם לו, כאמור במבחן הידיעה בפועל הנזכר בפרשת בורוכוב.
  • אין בהוצאת הנתבע 1 מהשתתפות בפורום, על-ידי המבקשת, מלעלות כדי צנזורה. נהפוך הוא. אם נציג המבקשת היה שועה לבקשות המשיב, יכול להיות שלא היה נגרם למשיב כל נזק. אולם, משלא פעלו בנדון ופרטיו האישיים של המשיב פורסמו ברחבי הרשת חובקי העולם, פרטים אישיים שאותם ניסה לשמור תחת כינויו, לצד האשמות חסרות שחר ופוגעניות לכאורה מצד הנתבע 1, אין ספק כי המבקשת לא מילאה אחר חובתה המינימאלית ביותר והיא הגנה על חופש הביטוי בכלל ועל משתתפי שיח מקוון "בשטחה" בפרט.
  • הנתבעת, בתור זו אשר במהותה מקדמת את חופש הביטוי, למעשה חטאה למטרתה זו במחדלה, בכך שלא סברה כי דברים קשים הוטחו בפני המשיב, אלא זוטות. בעצם עובדה זו מתקיים מבחן "וודאות הפגיעה" שנקבע בפרשת בורוכוב.
  • המבחן האחרון הוא מבחן "יכולת המניעה", שבמסגרתו יש לבחון האם המבקשת יכלה למנוע במאמץ סביר את הפגיעה במשיב. כל שחפץ המשיב מהמבקשת, הוא לחסום את הנתבע 1 מלהיכנס לפורום ולגרום לנזקים תוך כדי שימושו בקרקע מקוונת זו. כשם שחסמה המבקשת את המשיב בעבר משימוש באתרה, יכלה לעשות כן גם כלפי הנתבע. מדובר בפעולה פשוטה למדי, שיתכן והיה בה כדי לייתר את התובענה. משלא עשתה כן, אני מוצא כי גם התנאי האחרון עומד למשיב.

הבקשה נדחתה, המבקשת חויבה בהוצאות התובע בסך של 1,000 ₪.