- התובעת פעלה בחוסר תום לב תוך הפרת ההסכם, לא שילמה את חובה בזמן, עצמה עיניים מהעובדה הבולטת כי חיוביה החודשיים הם נמוכים בהרבה ממה שסוכם, בחרה לשבת בחיבוק ידיים וחיכתה לשעת כושר בתקווה שהיא לא תבוא, ובמקום לשלם את חובה, מחתה על גובה השכר הנדרש, אשר סוכם מראש, ומיהרה להתקשר עם ספקים אחרים.
- בין אם נראה בכך כהפרה צפויה, או נראה בכך כחשש סביר מפני הפרת חיוב שאינו עולה כדי הפרת צפויה, הדבר עשוי להצדיק עיכוב בקיום חיובה של הנתבעת (לשחרר את ה-DNS).
- התובעת טוענת כי בין הצדדים לא התקיימו יחסים חוזיים, ועל כן לא עומדת לנתבעת זכות העיכבון. לטענתה של התובעת גישת האקדמיה ואיגוד האינטרנט בישראל היא ששם המתחם אינו מהווה נכס. לחילופין, טענה התובעת כי גם אם בית המשפט יקבע כי שם המתחם הוא נכס, הרי לא ניתן לטענתה לעכב אותו הואיל והנתבעת אינה מחזיקה במתחם בחזקה פיזית ובלעדית. לטענתה של התובעת, השליטה בשם המתחם ופעולות התאמת הכתובת המספרית ביומן האינטרנטי הארצי, נותרה בכל עת בידי התובעת שהינה בעלת שם המתחם, שכן העברתו לידי הנתבעת הייתה אינפורמטיבית בלבד לטענתה. הנתבעת טענה כי כערובה לתשלום חוב התובעת, קמה לה זכות לעכב הליך הורדת ההגדרות לפי סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970.
- בפנינו מקרה קלאסי של מערכת חוזית בה מדובר בחברת המספקת את שירותיה תמורת קבלת תשלום כספי... נשאלת השאלה האם ניתן לעכב נכס מוחשי בלבד? על פניו נראה שלפי סעיף 13(א) לחוק המטלטלין ניתן לעכב גם נכס לא מוחשי, אולם הפסיקה קבעה כי "העכבונות שבחקיקה האזרחית החדשה טעונים החזקה פיזית של הנושה בנכס המעוכב".
- לכאורה, אותו שרת DNS, אינו נכס מוחשי אשר ניתן "להחזיק בו בשתי הידיים", אך ההחזקה בו היא בהחלט החזקה הדורשת ביצוע פעולות פיסיות לתפעולו - החזקה שמנעה מהתובעת להשתמש בו. מצב זה מתיישב עם ההנחה העומדת מאחורי הדרישה שזכות העכבון תקום רק כנגד נכסים מוחשיים, שכן לפי אותה הנחה, ההחזקה הפיסית קיימת בעצם רק בנכסים מוחשיים ולא בנכסים ערטילאיים (ע"א 6365/03 טיזאבי נ' טיזאבי). ובענייננו, קיימת החזקה פיסית ע"י הנתבעת בשרת ה-DNS, גם אם נראה בו כנכס בלתי מוחשי.
- מכל האמור לעיל הגיע בית המשפט למסקנה כי לנתבעת עמדה הזכות לעכב את הורדת ההגדרות שבשרת ה- DNS.
- בין הצדדים קיימים חיובים שלובים זה בזה. הואיל ונקבע לעיל כי התובעת הפרה התחייבותה המפורשת לשלם עבור שירותי הנתבעת, הרי רשאית היתה הנתבעת לדחות או לעכב את חיובה כלפי התובעת, קרי, לספק לה שירותי תקשורת כולל שירותים הקשורים לשרת ה- DNS, עד אשר תפרע התובעת את חובה בגין שירותים שסופקו כבר לתובעת בעבר.
א 1491/03 כינרת תקשורת אינטרנט בע"מ נ' נטוויז'ן בע"מ
(פסק-דין, שלום טבריה, השופטת רים נדאף): התובעת נותרה חייבת כספית לנתבעת, אשר עיכבה את הורדת ההגדרות הידניות של ה-DNS לתובעת. האם היתה רשאית לעשות כן? נפסק -