(גזר דין, שלום חיפה, השופטת רחל חוזה): הנאשם הודה כי החל מחודש יוני 2001, הפעיל מביתו שלושה אתרי אינטרנט שהכילו תמונות וסרטים פורנוגרפיים בהם מעורבים קטינים. בעבור הכניסה לאתרים אלו גבה הנאשם דמי מנוי חודשיים. בנוסף, החזיק הנאשם בביתו תקליטורים המכילים תמונות וסרטים פורנוגרפיים בהם מעורבים קטינים, אותם פרסם ומכר באמצעות אתרי האינטרנט שהפעיל. הנאשם הורשע על-פי הודאתו ודינו נגזר, אך בהסכמת הצדדים בוטלה ההרשעה וגזר הדין והתיק נשמע מחדש. נפסק – הנאשם הורשע בעבירות של פרסום חומר תועבה והחזקת פרסום תועבה, בניגוד לסעיפים 214(ב) ו-214(ב3) לחוק העונשין. העובדה כי הנאשם הורשע ונענש בשל עבירות מס הנובעות מאותה מסכת עובדתית אינה מונעת הטלת עונש נוסף על הנאשם בגין עבירות הפרסום והחזקת תועבה. אי תשלום מיסים על-פי דין מחד ופרסום חומר תועבה והחזקתו מאידך, מהווים פגיעות שונות ונפרדות באינטרס הציבורי. חומרתן של העבירות בהן הורשע הנאשם מוצאת ביטוייה בפגיעה הפוטנציאלית בקטינים ובניצולם. בהפצת אותו חומר תועבה ביצע הנאשם מעשים שהינם בבחינת תיווך בין מי שיצרו את אותו חומר תועבה ובין המבקשים לצורכו. יש לעשות לגדיעת אותו שלב ביניים שבין ה"יצרן" ל"צרכן" על-ידי ענישה משמעותית ומרתיעה. גזר הדין – 36 חודשי מאסר, מהם יירצה הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל והיתר על תנאי למשך 3 שנים. בנוסף, ניתן צו להשמדת כל מוצגי התיק לאחר תום תקופת הערעור