בינה מלאכותית מאתגרת את יסודות הקניין הרוחני. בית המשפט המחוזי בתל-אביב פסק כעת שבינה כזו אינה יכולה להיחשב ממציאת פטנטים. לשם כך, קבעה השופטת תמר אברהמי, נדרש ממציא אנושי (עש"א 33353-05-23 ת'אלר נ' רשם הפטנטים).
אלא שהעולם חותר לתגליות מדעיות שתחשוף בינה מלאכותית. בסן פרנסיסקו, חברת ההזנק Periodic Labs מושכת את מיטב המוחות מחברות מובילות כדוגמת Open.AI, מטא ו-Deep Minds. היא עוסקת בפיתוח בינה מלאכותית שתאיץ תגליות מדעיות. והיא אינה החברה היחידה ששואפת לכך. אם יתממשו התוכניות של חברה זו ואחרות, בינה מלאכותית תהיה ה"ממציאה" של עוד ועוד פיתוחים, שלא יזכו להגנה בדרך המלך שדיני הקניין הרוחני עיצבו זה מאות שנים.
פסיקת בית המשפט המחוזי בתל-אביב אינה פורצת דרך. היא הולכת בעקבות פסקי-דין שניתנו במדינות רבות ברחבי תבל, כולל ארצות-הברית ובריטניה (אך למעט דרום-אפריקה) בעניינו של סטיבן ת'אלר, ממציא שנחוש לאתגר את משרדי הפטנטים בעולם: ת'אלר לא מסתיר שהאמצאות שהוא מבקש לרשום נוצרו באופן אוטונומי על ידי מערכת AI בשם DABUS . הוא מציין את DABUS כממציא בבקשת הפטנט.
פסק הדין של השופטת אברהמי קבע כי למרות שהחוק בישראל אינו מחייב לציין את שם הממציא בבקשה, משנרשמה המכונה כממציאה התעוררה שאלה משפטית ישירה באשר למעמדה. המונח "ממציא" אינו מוגדר בחוק הפטנטים, אך בהקשר להוראות החוק, לרבות סעיפים העוסקים ב"שאיריו" של ממציא ובפעולות משפטיות המיוחסות לממציא, הפרשנות המקובלת היא שמדובר בבן אנוש.
בנוסף נקבע כי דרישת סעיף 11(ב) לחוק הפטנטים, המחייבת מבקש שאינו הממציא למסור כיצד היה ל"בעל אמצאה", אינה מתיישבת עם טענה להעברת הבעלות בהמצאה ממכונה שאינה בעלת כשרות משפטית. הסוגיה כולה, נקבעה, טעונה הכרעה של המחוקק, בין השאר מטעמים של הרמוניזציה בין-לאומית בדיני הקניין הרוחני. פסק-הדין אישר אפוא קביעה של רשם הפטנטים הקודם, עו"ד אלון אופיר, שאותה ביקש ת'אלר להפוך. ואגב, התפיסה משקפת גם את הגישה הרווחת בזכויות יוצרים שלפיה תוצרי בינה מלאכותית אינם זכאים להגנה.
בכתיבה האקדמאית מצויה ביקורת על משטר הקניין הרוחני. הביקורת טוענת בין השאר כי חיזוק זכויות פטנט יוצר כשלי שוק הפוגעים ברווחה החברתית. פטנטים מעניקים כוח מונופוליסטי זמני המאפשר גביית מחירים גבוהים מהעלות השולית, גורם לאובדן רווחה ומצמצם נגישות לטכנולוגיות חיוניות. מחקרים בכלכלת החדשנות מצביעים על כך שבענפים כגון תרופות, ביוטכנולוגיה ותוכנה, הגנה פטנטית חזקה אינה בהכרח מעודדת חדשנות מצטברת, אלא עלולה לעכב הפצה, חיקוי תחרותי ושיפור הדרגתי של ידע קיים. כתוצאה מכך נחלשת ההצדקה הכלכלית לפטנטים כתמריץ לחדשנות, כאשר העלויות החברתיות עולות על התועלת.
בנוסף, נטען, פטנטים תורמים להעמקת אי־שוויון כלכלי וחברתי, הן ברמה הלאומית והן הבין־לאומית. משטרי פטנטים גלובליים, ובראשם TRIPS, מיטיבים עם תאגידים במדינות מפותחות ומגבילים גישה של מדינות מתפתחות לידע ולטכנולוגיות.
הסיכוי שפרלמנטים בעולם המערבי יגבילו את הגנת הפטנטים נראה תיאורטי לגמרי כי הכוח הכלכלי העצום והעושר שהם מניבים ימנע זאת. אבל ככל שהמצאות חדשות יהיו תוצר של בינה מלאכותית, החוק במתכונתו הנוכחית לא יגן עליהן. או אז יידרש שינוי בחקיקה כדי לאפשר פטנטים על תוצרי AI וגם הוא צפוי להיתקל באתגרים משמעותיים ולקחת זמן רב. כשבוחנים שינויים שנעשו בחוקי פטנטים, מתברר שחולפות שנים רבות מהיוזמה לתיקונים בהם ועד לביצועם בפועל.