הדירקטיבה אירופאית החדשה לאחריות מוצרים פגומים ("הדירקטיבה") חלה מעתה גם על מוצרים דיגיטליים ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית (AI). היא מחליפה את קודמתה משנת 1985. הדירקטיבה מגדירה את כללי הראיות והאחריות לפיצויים במקרים של פגיעה ברכוש, בנפש, ואובדן נתונים. היא נוגעת לכל חברה בשרשרת האספקה של מערכות תוכנה ובינה מלאכותית לאיחוד האירופאי – לרבות חברות פיתוח, ייצור, ייבוא, הפצה, פלטפורמות שיווק ועוד. עדכון זה מבאר בקיצור נמרץ מהם השינויים העיקריים, מי יישא באחריות במקרה של נזק, מהי תחולתה של הדירקטיבה ומהן השלכותיה.

מהי דירקטיבה

דירקטיבה אירופאית מחייבת את המדינות החברות באיחוד האירופאי להתאים את דיניהן הלאומיים להוראותיה באמצעות חקיקה מקומית. בזה היא שונה מתקנות, כדוגמת ה-GDPR או ה-AI Act האירופאי, החלות על המדינות החברות באיחוד גם בלא צורך בחקיקה לאומית שתיישם אותן.

הרחבת והתאמת מונחים לעולם הדיגיטלי

לעומת קודמתה, הדירקטיבה החדשה מרחיבה את הגדרת "מוצר" כך שתכלול פריטים מוחשיים ובלתי מוחשיים, לרבות תוכנות מחשב, קבצים דיגיטליים, מוצרי AI, רובוטים, רחפנים ומערכות חכמות אחרות. "מוצר פגום" הוא מוצר שאינו מספק את הבטיחות שאדם יכול לצפות לה או הנדרשת בחוק, לפי נסיבות המקרה, בהתחשב ביכולת השליטה של היצרן – לדוגמה, באמצעות אספקת עדכוני תוכנה למוצר או הטמעת פיצ'רים חדשים במוצר, יישום דרישות אבטחת מידע וכו'. הדירקטיבה חלה גם על מוצרים שנוצרו בעבר כאשר בוצע בהם שינוי מהותי, לרבות באמצעות עדכוני תוכנה או כתוצאה מלמידה עצמאית של בינה מלאכותית.

ה"נזק" לפי הדירקטיבה החדשה כולל כעת כל נזק פיסי או פסיכולוגי שנגרם לאדם – לרבות מוות ופציעה – וגם פגיעה ברכוש מוחשי או לא מוחשי – לרבות אובדן מידע או נזק שנגרם למידע.

למרות ההגדרות הרחבות, וכדי להימנע מצינון התפתחות טכנולוגית, הדירקטיבה לא תחול על מוצרי תוכנת קוד פתוח חופשיים שפותחו או סופקו למטרות שאינן מסחרית או לצורך שיפורי אבטחה, אלא אם שולבו במוצר מסחרי אחר בשוק.

הרחבת האחריות בשרשרת האספקה

חידוש מרכזי של הדירקטיבה מצוי בהרחבת האחריות כך שתחול על כל שרשרת האספקה ועל יצרני מוצרים שיוצרו מחוץ לאירופה. אחריות תוטל על היצרן של המוצר הפגום, או מי שמציג עצמו ככזה; ואם נמצא מחוץ לאירופה ישאו באחריות היבואן והנציג המורשה של היצרן באיחוד האירופי. בהיעדר יבואן או נציג מורשה באירופה, תוטל האחריות על ספקי השירות שסיפקו את המוצר (כולל ספקי שירותים מקוונים). בנוסף, כל מי שביצע שינוי מהותי במוצר שלא בשליטת היצרן המקורי ייחשב גם הוא ליצרן, וכן מפיצים ומשווקים של המוצר, או פלטפורמות מקוונות שבאמצעותן הופץ מוצר (כמו Amazon), כשלא ניתן לאתר את היצרן המקורי. כל הגורמים בשרשרת האספקה יהיו אחראים ביחד ולחוד על נזקים שנגרמו ממוצרים פגומים, ויוכלו לשפות האחד את השני, במגבלות מסוימות.

אחריות מוגבלת ופטור מאחריות

בדומה לדירקטיבה הקודמת, הדירקטיבה החדשה מעניקה פטור מאחריות אם הנתבע לא העמיד את המוצר למכירה או לא אפשר להשתמש בו; כאשר הפגם במוצר נוצר בעקבות דרישות החוק; אם לא היה ניתן לזהות את הפגם במועד השקת המוצר או במשך תקופת התמיכה בו עקב מגבלות טכנולוגיות; או אם הנתבע יוכיח שהפגם במוצר נוצר רק לאחר השקתו. יצרן שביצע שינוי מהותי במוצר יישא באחריות לפגמים במוצר ששינה, אלא אם כן הפגם נגרם בגלל חלק במוצר המקורי שלא הושפע מהשינוי.

האחריות לפגם שנוצר לאחר השקת המוצר – לדוגמה, בתוכנה או מערכת בינה מלאכותית – לא תהיה מוגבלת אם הפגם היה בשליטת הנתבע – לדוגמה, אם נוצר עקב עדכון מאגר המידע בתוכנת ניווט או שירותים נלווים הכרחיים אחרים, שדרוגי התוכנה, אם לא סופקו עדכונים הכרחיים לבטיחות המוצר או אם התרחש בגלל שינוי מהותי במוצר.

אם הנזק נגרם בגלל פגם במוצר וגם באשמתו של הנפגע, יתכן שאחריותו של היצרן תופחת. האחריות לא תופחת במקרים שבהם הנזק נגרם בגלל פגם במוצר וגם מעשיו של צד שלישי מחוץ לשרשרת האספקה, לדוגמה האקר, שתרם לנזק. לבסוף, הדירקטיבה שוללת תחולה של תנאי חוזה שמסירים אחריות על מוצרים פגומים, אך מתירה לעסקים זעירים, עסקים קטנים ויצרני תוכנה לכלול סעיפים שמסירים מהם אחריות כאשר מוצריהם משולבים במוצרים של יצרנים אחרים.

הקלה בנטל ההוכחה

הנטל להוכיח את הנזק שנגרם לנפגע, הפגם במוצר והקשר סיבתי בין הפגם לנזק נשאר על כתפי הנפגע-התובע. אבל הדירקטיבה מקלה עליו בכך: חזקה שהנפגע עמד בנטל להוכיח פגם כאשר הנתבע לא חשף ראיות רלוונטיות לבקשת הנפגע ולפי הוראת בית המשפט (לרבות מידע סודי כמו קוד מקור), כאשר המוצר לא עומד בדרישות בטיחות מחייבות, וכאשר הנזק נגרם בעקבות תקלה ברורה במוצר. הנפגע אף יהיה פטור מהנטל להוכיח קשר סיבתי כאשר הוכיח שקיים פגם וסביר שיש קשר סיבתי בינו לבין הנזק שנגרם. בכל מקרה, הנפגע ייחשב כמי שהרים את הנטל להוכיח פגם במוצר וקשר סיבתי בין הפגם לנזק שנגרם לו כאשר עומדים בפניו קשיים מופרזים, טכנולוגיים או מדעיים, כדוגמת אלו שמציבות דרכי הפעולה של מערכות AI (מה שמוכר כ"בעיית הקופסה השחורה"), וכאשר סביר היה להניח שהמוצר פגום ותרם לקרות הנזק.

תחולה

הדירקטיבה תיכנס לתוקפה בתחילת דצמבר, אך תחול רק על מוצרים ושירותים שיושקו לאחר ה-9 בדצמבר 2026. יישומה דורש חקיקה לאומית במדינות החברות באיחוד.

הדירקטיבה החדשה מחייבת ארגונים לבחון כיצד עליהם לעצב ולפתח מוצרים חדשים שיושקו ויפעלו באירופה, לבדוק את אופי ההתקשרות בינם לבין צדדים שלישיים בשרשרת האספקה, לוודא באיזו אחריות הם נושאים ולבחון דרכים להקטנת הנזק כדוגמת ביטוחים מתאימים. אנו ממליצים להיערך ולבחון זאת מבעוד מועד.